הספר בין כוזרי לרמב"ם - מחקר משווה בין משנותיהם של הרמב"ם ורבי יהודה הלוי מחבר ספר הכוזרי. מאת הרב שילת. הספר עוסק ב- 14 סוגיות לפי סדר הופעתן בכוזרי ומבאר את השוני בין השקפתם של שני ענקי ישראל. ספר מעמיק ומפרה המעניק כיוון חדש בלימוד תורת הראשונים.
כל הנ"ל פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט' בתשרי תשע"ב. כשהרמב"ם פגש בריה"ל / בן ציון אוריאל:
כתיבת הספר בין הכוזרי לרמב"ם
הספר החדש "בין הכוזרי לרמב"ם" הינו פרי עמל של שנים, שבהן העמיק הרב יצחק שילת במשנתם של ר' יהודה הלוי והרמב"ם, והרצה שיעורים רבים על ספריהם ועל היחס ביניהם. בחיבור מקיף ויסודי זה ממצה המחבר כמעט את כל נושאי הדיון במחשבת ישראל מזווית התייחסותם של שני גדוליה בתקופת הראשונים, ריה"ל בספרו "הכוזרי" והרמב"ם בדבריו הפזורים בחיבוריו ובאיגרותיו.
לא מעט ספרי פירוש, ביאור וסכומי שיעורים כבר נתחברו על ספרים אלה, אך עם כל זה הערך שיש בבירור המסכם והיסודי שבחיבור זה הוא ייחודי, שכן כל מעיין מתחיל בספר הכוזרי נוכח בעובדת הפיזור של הנושאים הנידונים בו ובעמל הנדרש בכדי לקבל תמונה שלמה של גישתו של ריה"ל בכל נושא כמעט. במקביל, גישתו של הרמב"ם ביחס למספר נושאים הנידונים בכוזרי, כמו סגולת ישראל או היחס לארץ ישראל, אינה מוסברת באופן שלם ומרוכז והיא דורשת מלאכת מחשבת של ליקוט דבריו מכל כתביו ואיגרותיו כדי להגיע לבירורה ולמיצויה. את העבודה הזו עשה הרב שילת בספרו זה באופן מרשים. באמצעות ציטוט מובאות רבות מכל כתבי הרמב"ם ומכל חלקי ספר הכוזרי הוא חושף את האמירה השלֵמה של כל אחד מההוגים האלו בכל התחומים הנ"ל (והמפורטים להלן) והציג אותה באופן ממצֵה. לאחר הבירור מגיע תור ההשוואה היסודית בין תפיסותיהם של שני ענקי המחשבה הללו, המייצגים שתי גישות מרכזיות במחשבת ישראל שהדיהן ממשיכים להישמע בבתי המדרשות עד היום.
הקשר ההיסטורי שבין ריה"ל לרמב"ם
את הספר 'בין הכוזרי לרמב"ם' פותח הרב שילת במבוא היסטורי, שבו הוא חושף את הקשר שבין ריה"ל לרמב"ם. הוא מוכיח שהרמב"ם ידע ושמע רבות על אודות ריה"ל – שהיה מקורבו של הר"י מיגאש שהרמב"ם החשיבו כרבו – וכן שללא ספק הכיר את ספר הכוזרי ואף הושפע ממנו לא מעט. לאחר מכן פורס המחבר את י"ד הסוגיות שבהן הוא דן בספר על-פי סדר הופעתן בספר הכוזרי.
תוכן הספר בין כוזרי לרמב"ם
שש הסוגיות הראשונות ('הדרך לאמונה', 'שלימות האדם', 'סגולת ישראל', 'קדמות וחידוש – טבע ונס', 'המצוות – מטרתן וטעמיהן' ו'תורת הגמול') עוסקות במאמר הראשון בכוזרי, שלוש הסוגיות הבאות ('התארים האלוקיים והרחקת ההגשמה', 'ארץ ישראל' ו'גלות וגאולה') סובבות סביב המאמר השני, עוד שלוש סוגיות ('כוחות הנפש, בחירה חופשית ומוסר', 'יחיד וחברה', ו'תושב"ע') קשורות למאמר השלישי, סוגיה נוספת ('קראות, נצרות ואיסלאם') עוסקת במאמרים השלישי והרביעי, והסוגיה האחרונה ('היחס לפילוסופיה') יסודה במאמר החמישי.
כל בירור סוגיה מלווה במובאות רבות, המאפשרות לקורא ללמוד את הדברים במקורם ולהיווכח בעצמו בדיוקן של מסקנות הרב שילת. סגנון כתיבה זה משדר אותנטיות ומשכנע מאוד את הקורא שאכן למסקנות אלו כיוונו ריה"ל והרמב"ם. אמנם, קטעים אחדים המצוטטים ב'בין הכוזרי לרמב"ם', בעיקר ממורה הנבוכים, קשים להבנה למי שטרם למד אותם בפני עצמם והיה ראוי לבארם יותר.
החיסרון בחלוקת הדיון לסוגיות הוא הכפילות בהזכרת עניינים מסוימים בכמה סוגיות, וכמו כן ישנן סוגיות המשלימות זו את זו שהלומד אחת בלא חברתה נמצא חסר. אמנם החלוקה לסוגיות ממקדת ומגדירה את הדברים במדויק, מקילה על הלימוד ומאפשרת לגשת לכל סוגיה בפני עצמה ולקבל בה תמונה שלמה, כך שהחיוב שבשיטה זו עולה על החסרון.
מעבר לבירור השיטות והשוואתן, הרב שילת מקדיש מאמץ להתחקות אחר מקורותיהם של הרמב"ם וריה"ל במקרא ובספרות חז"ל, וביישוב גישותיהם מול מקורות סותרים-לכאורה. חלק מהמקורות רמוז בדבריהם, אך יש גם שריה"ל והרמב"ם לא הזכירו כלל את מקורותיהם, והרב שילת מציע לקורא מקורות אפשריים ומסבירם. בסיום כל סוגיה ישנו סיכום תמציתי הכולל התייחסות להשלכות הסוגיה על דורותינו ועלינו, ובאמת מאלף לראות עד כמה הסוגיות הללו אקטואליות לימינו.
...
אסיים בכך שהספר 'בין הכוזרי לרמב"ם' כתוב בסגנון בהיר וענייני, ודייקנות ניסוחיו של המחבר מצטרפת לנעימות הקריאה בו, כבשאר חיבורי הרב שילת. יש לאחל שירבו חיבורים ומחברים שכמותו בישראל.