ספר הכוזרי הוא חיבורו של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת תתצ״ט. הספר נקרא במקורו הערבי "הספר להגנת הדת המושפלת והבזויה" בגלל האופי האפולוגטי (מתנצל/מתרץ) שהיה לספרים בני זמנו, אך תוכנו של ספר הכוזרי הוא ההפך הגמור מאפולוגטיקה. בתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון, התרגום העברי הראשון של הספר, הוא מכונה "ספר הכוזרי".
הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי על יסודות היהדות. וסיפור גיורם מרצון של הכוזרים כמה דורות קודם לכן, משמש את המחבר כרקע ובסיס לדמות מלך כוזר. על רקע זה מפרט ריה"ל את כל יסודות היהדות ועובר עם המלך בצורה של שאלה ותשובה על כל הנקודות המהותיות בהיהודית. ספר הכוזרי נחשב אחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית בפרט, ושל מחשבת ישראל בכלל.
ספר הכוזרי, כמו ספרי הגות רבים בימי הביניים, נכתב במקור בערבית יהודית, ותורגם לעברית מספר פעמים. התרגום הראשון נעשה בידי יהודה אבן תיבון, והוא התרגום הנפוץ במשך מאות שנים. נחשב לתרגום המדויק והנאמן ביותר למקור אך קשה לקריאה רציפה עקב העברית של ימי הביניים. תרגום מודרני בן זמננו- נעשה בידי יהודה אבן שמואל, תרגום זה הוא הנפוץ ביותר, אך אפילו מתרגמו העיד עליו שפעמים סוטה מן המקור ונחשב לרווי בטעויות. התרגום של הרב יצחק שילת צבר אהדה רבה מאז שיצא לפני שנים אחדות ונחשב לפשרה טובה בין הנאמנות למקור לבין השפה הזורמת והמודרנית. תרגום נוסף של פרופ׳ מיכאל שורץ יצא לאור בשנים האחרונות. כל התרגומים הנ"ל רוכזו עבורכם בעמוד זה: