התורה שבכתב היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חומשים. מכיוון שעל פי ההשקפה היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעיתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל ספרות הקודש היהודית.
עם סיום עריכת התורה הייתה התורה יצירה ספרותית גדולה מדי שלא הייתה יכולה להיכתב על מגילה אחת בלבד, ולכן חילקו את תוכנה לחמשה חלקים. כל חלק נכתב על מגילה נפרדת ונקראה חֹמֶש, המכלול של חמשת החֳמָשִׁים נקרא חמשה חמשי תורה והם מרכיבים יחד את הנוסח השלם של התורה.
בספרות התנאית מובאות שמותם של ארבעה מתוך החמשה: ספר אברהם יצחק יעקב, או בשמו האחר ספר הישר; תורת כהנים; חומש הפקודים; משנה תורה. אצל אמוראי ארץ ישראל הם כונו לפי המילה הפותחת: ספר בראשית; ספר שמות; ספר ויקרא; ספר במדבר; ספר דברים.
בעקבות החלוקה נהגו לקרוא לטקסט של כל התורה כולה בשם "חמשה חומשי תורה".
מקראות גדולות לכל ספרי התנ"ך תוכלו למצוא כאן