עין יעקב המבאר - י' כרכים - המאור
לרבי יעקב בן חביב, הוא המהדורה המפוארת ביותר ש
ל עין יעקב ספר אסופה ופרשנות למוד מרבית האגדות המצויות בתל הבלי ובתלמוד הירושלמי. 10 כרכים ערוכים מחדש בידם הנאמנה של מכון המאור .
רבי יעקב בן חביב , הספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.
הספר ראה אור בדפוסים לאחר מותו של המחבר בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת רע"ו. הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת ש"ו. בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, האינקויזיציה של ונציה הכריזה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל". בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו הינה המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני. לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימנו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".ה"עין יעקב" ערוך על פי סדר מסכתות התלמוד, במרכז כל עמוד מובאות בכתב מרובע האגדות הנידונות בחיבור. בצידי האגדה מופיע בגופן אחר פירושיו של המחבר, אשר נקרא "פירוש המחבר".המוציאים לאור הוסיפו על פירושי המחבר אסופה של פירושים שנכתבו על ידי פרשנים מסורתיים לתלמוד כדוגמת: רש"י, בעלי התוספות, רבינו ניסים, רשב"א, ריטב"א. במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושיו שלהמהרש"א וכן, מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.
עין יעקב ספר המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים ובכך למעשה ממצב את הספר כחיבור המיועד לתלמידי חכמים המצויים בנתיבות הלימוד של התלמוד. זאת בשונה מספרות הדמוס והר , המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע הגוף ולא חוקיות לאגדה כידע העומד בזכות עצמו, אלא ככללי לביסוסם של רעיונות אמונים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא שני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהשפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לר' משה מפיזנץ שראה אור בקרוב בשנת שמ"ט וחיבורו של ר' שמואל אידילש (המהרש"א), "חידושי אגדות".
עין יעקב המבאר בהוצאת המאור כולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות ב תלמוד הבבלי וב תלמוד הירושלמי .