ספר דרוש וחידוש לרעק"א- חידושים וביאורים על מסכתות הש"ס ושלחן ערוך מאת גאון ישראל הגרע"א זצ"ל, מופיעים לראשונה מכתבי יד בצירוף הערות והארות מהגר"נ גשטנר זצ"ל.
אודות מחבר דרוש וחידוש רעק"א
רבי עֲקִיבָא אֵיגֶר היה רב , ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה. נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים . הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן .
רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים התורניים בעת החדשה. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימודשראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. כך נשתמרה הרלוונטיות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים, שדבקו בשיטת הפלפול.
הספר דרוש וחידוש בין ספרי רבי עקיבא איגר
נוסף לספרות השו"ת הענפה שהתפרסמה מפרי עטו של רבי עקיבא איגר, התפרסמו בידי מו"לים שונים מאספים מכתב-ידו ומכתבי תלמידיו העוסקים בפרשנות וחידושים סביב התלמוד הבבלי בשיטתיות, וסביב סוגיות נבחרות בו, כמו הספר דרוש וחידוש, שיצא לאור בידי בניו מיד לאחר פטירתו (ורשה תקצ"ט) על מסכתות מסוימות. כמו כן, רבות מתשובותיו ההלכתיות מסתעפות תוך כדי דיון לביאורי סוגיות בתלמוד, ופעמים שעיקר הדיון סובב אך ורק סביב סוגיה תלמודית אף בלא השלכה מעשית לפסיקת הלכה.
רוב ההערות שב"גיליון הש"ס" מופיעות בצורה אחרת גם בכתביו אחרים והמפורטים יותר של רע"א, כמו "דרוש וחידוש". ונהוג להשוות כדי להתכוון למדויקת במקומות בהם קיצר מאוד. לאחר פרסומם הראשון של ספרי "דרוש וחידוש" נפוצו קושיותיו של רע"א בבתי המדרשות והיוו כר לחיבור תורני שעיקר עיסוקו בפתרון השאלות.
הערותיו כתובות בקצרה ובתמצות רב. רבי עקיבא איגר הסביר את מנהגו לכתוב בדיוק נמרץ, עם ש "כפי שהטבע משיג את מטרתו תמיד בדרכים קצרים פשוטים וישרים, כך תחפשו פשוט לא ארוכים, המוליכה אל התכלית, היא האמיתית" (מתוך הקדמת דרוש וחידוש)