עין יעקב ז' כרכים

הסדרה עין יעקב ז' כרכים, מסורת הש"ס, דפוס וילנא!

חיבור עין יעקב כולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. ה"עין יעקב" ערוך על פי סדר מסכתות התלמוד, במרכז כל עמוד מובאות בכתב מרובע האגדות הנידונות בחיבור. בצידי האגדה מופיע בגופן אחר פירושו של המחבר, אשר נקרא "פירוש המחבר". המוציאים לאור הוסיפו בעין יעקב על פירושי המחבר אסופה של פירושים שנכתבו על ידי פרשנים מסורתיים לתלמוד כדוגמת: רש"י, בעלי התוספות, רבינו ניסים, רשב"א וריטב"א. במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של המהרש"א וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשים.

אודות הספר עין יעקב

הספר חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח. הספר עין יעקב ראה אור בדפוס, לאחר מות המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת רע"ו (1516). הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת 1546 (ש"ו). בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, הכריזה האינקוויזיציה של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי‏. כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו (1566) הותר להוציא את הספר עין יעקב לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל", עקב איסור הדפסתו מהאפיפיור. בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו הינה המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני. לאורך השנים החיבור עין יעקב ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימינו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".

ייחודו של החיבור עין יעקב והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה

עין יעקב היינו הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. עין יעקב מסודר על פי סדר המסכתות והדפים ובכך למעשה ממצב את הספר כחיבור המיועד לתלמידי חכמים המצויים בנתיבות הלימוד של התלמוד. זאת בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות אמוניים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב".