שדי חמד השלם
הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1833 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'. מכונה גם החח"מ (ר"ת של שמו), רבן של הערים קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים וחברון.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם חזקיהו בירושלים, לר' אליהו רפאל מדיני, בן למשפחה וותיקה בירושלים ולקאלו וידא. למד אצל הרב החכם באשי יצחק קובו ואצל הרב יוסף חיים בורלא. הוסמך להוראה כבר בגיל 13. נשא את רבקה לאשה בגיל צעיר ובחופתו שהתקיימה בחודש אלול היו "כמעט כל גדולי הדור, רבני, גאוני, תקיפי ארעא דישראל"[1]. בשנת תרי"ג מת אביו. ופרנסת אשתו, אמו אחיו ואחיותיו הוטלה עליו. עקב קשייו הכלכליים היגר לקושטא (איסטנבול) לגור אצל קרובי משפחתו שהיו עשירים. קרוביו לא סייעו בידו כפי שחשב, ופרנסתו לא הייתה מצויה. בשנת תרכ"ז נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים ברוסיה לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי טטרית ולקהילת האשכנזים המקומית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בשנת תרכ"ח מת בנו יחידו ולזכרו חיבר את ספרו "אור לי". בשנת תרל"ח חלה במחלה קשה בעיניו וסכנה נשקפה לחייו, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים". מאוחר יותר נרפא, אך ראייתו נחלשה. היו לו שלוש בנות, אותן השיא ללומדי תורה עוסקים במלאכה,
חתנו האחד הוא ר' נסים נתן הלוי צחציר שהוציא הגדה של פסח בטטרית, חתניו הנוספים הם שלמה אשראוו ודוד פסח יהודה. לא ידוע דבר על צאצאיו.
שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים".
בשנת תרנ"ט (1899) החליט להתפטר ממשרתו ולעזוב את קרים, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנותו בשל רצונו להיקבר בארץ ישראל. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך עבר לחברון. בהגיעו לעיר, פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". אחר פטירת הרב חיים רחמים יוסף פרנקו רבה של חברון בשנת תרס"ב התמנה לרב העיר ושימש בתפקיד עד יום פטירתו.
הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית".
לאחר שהתעורר חשש על עתיד בית רומנו, דאג למכור את הבית לרבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש שקנה את כל השטח והקים בה את ישיבת תורת אמת. נכון ל-2021, ישיבת תורת אמת שוכנת בירושלים ואילו בבית רומנו שוכנת ישיבת שבי חברון בייפוי כוח מאגודת חסידי חב"ד.
הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו, ויש אומרים, שהגיע עד ברכיו.[דרוש מקור]
נפטר ביום כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904, והובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי ירושלים היהודים, וגם המוסלמים. בלילה שלאחר הקבורה, התגנבו ערבים לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לקחת את גופתו ולדרוש עבורה דמי פדיון. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה.
צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד".