אורות הקודש סט

אורות הקודש סט - ארבעה כרכים מתוך כתביו של הרב קוק זצ"ל.

הספר אורות הקודש הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן, הקרוי הנזיר , מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו.

אורות הקודש נחשב לאחד הספרים העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה.

 

מבנה הספר אורות הקודש

סט אורות הקודש פורש את הגותו של הראי"ה בשני מישורים: במישור ההגותי- חכמת הקודש ובמישור המוסרי-מוסר הקודש. נראה שהחלק השלישי, שאת עריכתו לא הספיק הרב הנזיר לסיים בחייו, התעתד לעסוק במישור הכלל ישראלי.

חכמת הקודש:

כרך ראשון - שני שערים: חכמת הקודש, הגיון הקודש.

כרך שני - חמישה מאמרים: הקודש הכללי, החיות העולמית, האחדות הכוללת, הטוב הכללי, התעלות העולם.

מוסר הקודש:

כרך שלישי - שני שערים: מוסר הקודש, דרך הקודש.

כרך רביעי - חמישה מאמרים: האהבה הכוללת, הדבקות הכללית, הענווה האצילית, השלום, העלאת העולם.

הכרך החמישי, שעריכתו לא הושלמה על הרב הנזיר, אמור היה לכלול שלושה שערים, שעניינם, כדבריו: "חלק שלישי, נעילת שערים, מיוחד ליסוד היסודות, אור תורה, אור ישראל, וארץ ישראל. וגולת הכותרת, אורו של משיח."

 

תוכן הספר אורות הקודש

סידור תכני אורות הקודש נעשה, על פי תיאורו של העורך, מתוך התייחסות לשלושה ממדים שונים בהם הוא עוסק:

א. הצגת השיטה המחשבתית הכללית של הרב קוק.

ב. בירור כל תת-נושא הנידון בספר, כשלעצמו, מכל צדדיו, ביחס לגישות השונות המובאות בחוכמה העברית.

ג. בירור כל תת-נושא ביחס לחוכמה הכללית, למן הפילוסופים המוקדמים ועד לדורו של הרב קוק - אך לא באופן מפורש בדרך כלל.

 

עריכת הספר אורות הקודש

עבודת העריכה של הרב הנזיר נמשכה יותר משלושים שנה‏ וכללה סידור שיטתי של יסודות שיטת הרב קוק, וקיבוץ פסקאות נבחרות מכתבי הרב על פי יסודות אלו. במהלך העריכה התייעץ הנזיר עם הרב קוק לעתים רחוקות. בסוף העבודה על 'חכמת הקודש' הנזיר הראה לרב קוק את הגליונות המוכנים לדפוס והרב קוק העיר כמה הערות בכתב ידו, בכך ראה הנזיר את הסכמתו המלאה של הרב קוק לפעולת העריכה‏^.

הרב הנזיר הוסיף מבואות לספר, המודפסים בתחילת הכרך הראשון ובסוף הכרך הרביעי, ובהם התוויית קווים כלליים לשיטתו של הרב כפי שהיא מופיעה בספר.

 

פירושים לספר אורות הקודש

החלק הראשון של אורות הקודש מלווה במקורות אותם ליקט הרב הנזיר, והביאם בסוף הכרך השני, שחותם את החלק הראשון של אורות הקודש: "חכמת הקודש". מדובר ברשימת הפניות בלבד, ללא גוף המקורות. חלק גדול מן המקורות מפנים ישירות לספרות הקבלה על ספריה השונים.

בשנת תשע"א (2011) יצא לאור "אורות הקודש המבואר", ובו פירושו של הרב יששכר היימן על חלק ב' של הסדרה, זהו פירוש על מספר פסקאות מתוך הספר והחומר בו אינו רב.

בשנת תשע"ג (2013) יצא לאור "אורות הקודש עם פירוש רז תורה" מאת הרב שלמה גילת. פירוש זה הוא בעצם הרחבה של המקורות שציין הרב הנזיר עצמו בסוף הכרך השני של אורות הקודש. הפירוש תמציתי מאוד, ומכוון להשמת אורות הקודש בהקשר של המקורות אותן ציין הרב הנזיר, ולהבהרה קצרה של הקשר בין הפרקים למקורות. הפירוש מקיף את כל החלק הראשון של אורות הקודש על שני שעריו וחמשת מאמריו, המתפרשים על פני הכרך הראשון והשני. לחלק השני של אורות הקודש הרב הנזיר עצמו לא הספיק להכין מקורות.

בשנת תשע"ד (2014) יצא לאור פירוש וביאור מקיף ושיטתי לשער חכמת הקודש, פרק אחר פרק, מתוך עיון במקורותיו בקבלה ובפילוסופיה מאת הרב זאב סולטנוביץ'.