זהו סיפורה של גבעת טרשית בעמק האלה, שזכתה לשם המסתורי "חורבת קיאפה". מעקב אחר שוד עתיקות ותצפית מקרית עליה הובילו לאחד הגילויים הארכיאולוגיים המסעירים ביותר בחיפוש. חמש שנות חפירה באתר חשפו עיר מרשימה המוקפת מערך ביצורים יוצאי דופן בעוצמתם, אך דווקא עשרה חרצני זיתים שרופים הם שהוכיחו מעל לכל ספק: מדובר מביצור שהתקיימה לפני כ-3,000 שנה, כלומר דוד שאותה מייחס להמלך.

גילוי זה גרם לסערה בעולם הארכיאולוגיה. שכן, בעוד המקרא מרומם את דמותו של דוד המלך, הרי שהמחקר של השנים האחרונות היה שפע מאופנה אירופית מינימליסטית, נוטה להמעיט בחשיבותו ובגודל ממלכתו, בעיקר בגלל היעדר ממצאים בשטח. על רקע זה יש להבין את חשיבות הספר עקבות דוד המלך בעמק האלה , המציג לקהל הרחב עקבות ממשיים לקיומו של המלך בדמותה של העיר המקראית שעריים, היא "חורבת קיאפה". הספר פותח את השער לעולם הארכיאולוגיה המרתק, היסטוריה של המשלב, ממצאים ייחודיים ופרק חשוב בתולדות עם ישראל. 

משלחת החפירות בראשות יוסף גרפינקל, סער גנורייקל היזל חוקרת ב"חורבת קיאפה" במסגרת המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מקצועי המצטבר של שלושת המחברים חפירות מתנות במגוון של אתרים שונים. תוצאות מחקרים אלו הוצגו גדול של ספרים, מאמרים ותרוכות במוזיאונים.

פרופ' יוסי (יוסף) גרפינקל  מכהן בקתדרה על שם יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומלמד וחוקר מסגרת המדור המקראי במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כסטודנט חפר באתרים מקראיים רבים עם גדולי המומחים, התמחה במחקר שלה התקופה הפרהיסטורית ניהל חפות במגוון אתרים ניאולי וכלקוליתיים.

סער גנור  הוא בעל תואר שני בארכיאולוגיה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשמש כארכיאולוג מחוז אשקלון ונגב מערבי ברשות העתיקות. ניהל וחפירות באתרים מתקופות הברונזה, ברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.

פרופ' מייקל היזל  למד לתואר שני ושלישי בארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה של ​​אריזונה בטוסון. לימודיו שלהם חפר באתרים שונים מתקופת המקרא בישראל, בירדן ובקפריסין.