יושר דברי אמת - המנוקד חדש

יושר דברי אמת - המנוקד חדש

על פי ד"ר מור אלטשולר האגרות שבהן תועדו קורותיה ועיקרי תפיסתה של החצר החסידית שהתקבצה סביב יחיאל מיכל מזלוטשוב נשלחו לארץ ישראל לרבי יואל, גיסו של רבי משולם פייבוש, שהיה מחשובי העולים בעליית החסידים בשנת תקל"ז(1777). כתבים אלו נדפסו לראשונה בספר "ליקוטים יקרים" בשנת תקנ"ב (1792). בשנת תרס"ה (1905) נדפסו האיגרות בנפרד, תחת הכותרת יושר דברי אמת הלקוחה מן הפתיח של האיגרת הראשונה.

בפתח האיגרת הראשונה מנמק המחבר את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים: "אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ד' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא [הר] בינינו ובעת הפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רה"ק [רוח הקודש] אשר עינם ראו ולא זר כמלאך אלהים פחדם ויראתם. ובעת היפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור".

גדולי החסידות היו מפליגים בשבחו של הספר 'יושר דברי אמת' ורואים בו כאחד מהספרים שהם היסוד של החסידות, והיו מורים לעסוק בספה"ק הזה, ומובא בשם רבי אברהם שמעון הלוי הורוויץ מזעליחאב זצ"ל, הי"ד, (נהרי אש אות קל"ח) שאמר שעיקר העבודה שגילה הבעש"ט הק' זי"ע עבור נשמות גבוהות, אמנם עבור סתם איש ישראל היא העבודה הכתובה בספה"ק 'דרך אמת' 'יושר דברי אמת' ובספר התניא.

אודות מחבר הספר יושר דברי אמת

הרב שולם פייבוש הלוי הלר נולד בשנת תק"ב לר' אהרן משה הלוי הלר אב"ד סניאטין, צאצא ישיר לרבי יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב" ומצאצאי רבי שמשון מאוסטרופלי. אחיו הגדול היה רבי אהרם הלר, בעל "זריזותיה דאברהם". נשא פעמיים, פעם אחת לבתו של ר' מרדכי הלפרין מברז'ן ופעם אחרת לבתו של רבי אברהם חיים שור, בעל "תורת חיים" על הש"ס. התקרב לחצרו של המגיד ממזריטש וכן קבל מפי רבי מאיר מפרמישלאן, אך רבו המובהק היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. את ר' מאיר מפרמישלאן ורי"מ מזלושוב הוא מתאר: "אנשי מופת בעלי רוח הקודש... כמלאך אלקים פחדם ויראתם וכולם ממעיין אחד שתו החא הוא האלוקי הבעל שם טוב זלה"ה". היה חברו הקרוב של רבי חיים מטשרנוביץ. התגורר רוב ימיו בעיירה זברז' שבגליציה המזרחית, שם ניהל את חצרו.

את עליית החסידים לארץ ישראל בראשות רבי מנחם מנדל מויטבסק ראה כהתעוררת לקראת הגאולה.

נפטר בכ' בכסליו תקנ"ה.

רבי משולם פייבוש הלר תואר על ידי גרשם שלום כ"אחד מסופריה המעולים של החסידות".