ליקוטי הרי"ם - על התורה וליקוטים

הספר ליקוטי הרי"ם - על התורה וליקוטים, הרב יצחק מאיר אלתר, 2 כרכים, 862 עמודים, הוצאת אור תורה, כריכה קשה. ליקוטי הרי"ם על התורה מאת בעל חידושי הרי''מ על הש''ס ושו''ע.

אודות הספר ליקוטי הרי"ם

בספר מלוקטים דברי תורה שנאמרו ע"י הרב יצחק מאיר אלתר מגור, מייסד חסידות גור ובעל ספר חידושי הרי"ם. מקת מדברי תורתו כתב רבינו בעצמו עלי ספר, וקרא שמו ספר הזכות, אך מרבית תורותיו נכתבו בידי יחידים אשר כתבו את ששמעו מפיו, הכותבים המרכזיים הם נכדיו ה"שפת אמת" ו"השפתי צדיק".

כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור תחת השם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש כל דברי תורתו בשתי כרכים מורחבים תחת השם "ליקוטי הרי"מ". המאמרים נערכו מחדש, צויינו מראי מקומות ונוסף פיסוק מורחב למען יובנו הדברים כהלכה. וכן במהדורה זו נוספו כמאתיים וחמישים מאמרים חדשים מתוך כתבים ורשימות שנתגלו לאחרונה ורואים אור לראשונה. 

אודות מחבר הספר ליקוטי הרי"ם

הרב יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) (ה'תקנ"ט, 1799 - כ"ג אדר ה'תרכ"ו, 1866) היה מייסד חסידות גור, ובעל "חדושי הרי"ם". נולד לר' ישראל רוטנברג בכפר מגנישוב, פולין. אביו היה בן למשפחה חשובה של רבנים שייחוסה מגיע עד רש"י. הראשון מבית רוטנברג הוא בעל התוספות המפורסם הרב מאיר מרוטנבורג. 

בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, ואחר כך התקרב לרבי ישראל מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צינה, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך.

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים.

היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה.

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השני בשושלת חסידות גור.

על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.