הספר מוולוזין עד ירושלים לרב מאיר בר אילן (ברלין). הוצאה מחודשת בשני כרכים של הספר מאת בנו של הנצי"ב מוולזין - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל, ראש ישיבת וולז'ין ומחבר פירוש העמק דבר על התורה.
הספר מהווה פרקי זכרונות הרב בר אילן המתארים את דמות דיוקנם הרוחנית, תכונותיהם ומידותיהם של גדולי הדור, ראשי ומנהיגיו של עולם התורה ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים בתקופת ישיבת וולז'ין. מלבד רבני הישיבה, ובראשם הנצי"ב, ואמו הרבנית בתיה - מירל, ישנו תיאור של דמויוצת מפוארות: ר' יחיאל מיכל אפשטיין בעל "ערוך השולחן" - סבו מצד אמו, ר' רפאל שפירא מוולז'ין, העלוי ממצ'יט, ר' חיים ברלין ועוד.
מחבר הספר מוולוזין עד ירושלים
[מתוך האנציקלופדיה העברית, כרך ט', עמ' 409] הרב מאיר בר אילן (תר"ם, וולוז'ין - י"ט ניסן תש"ט, ירושלים) היה עסקן ציוני, ממנהיגיה של תנועת המזרחי, בנו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין.
למד בילדותו בישיבת אביו, בוולוז'ין. משנסגרה ישיבה זו - למד בישיבת טלז', ואחר כך בבריסק (אצל הרב חיים סולוביצ'יק) ובנובהרדוק (אצל זקנו, הרב מ.מ. אפשטיין).
חדור מנעוריו ברוח דתית-ציונית, הצטרף בר-אילן בצעירותו לתנועת "המזרחי" ועד מהרה נעשה מראשי עסקניה. הרב בר-אילן שימש ציר של תנועה זו בקונגרס הציוני השביעי בבאזל (1905), שבה נמנה - בניגוד לרוב ב"המזרחי" עם "ציוני ציון" ששללו את הצעת אוגנדה. בקונגרס הציוני העשירי (באזל, 1911) נתמנה בר-אילן מזכיר כללי של תנועת המזרחי העולמית, ונעשה מנהיגה בפועל. יסד את ה"צנטראל-רליף" ו"עזרת התורה" לשם הבטחת סיוע לישיבות באירופה, שמצבן החומרי התערער בתקופת המלחמה, והיה בין מייסדיו של ה"ג'וינט" ואף שימש סגן-נשיאו וראש ועדת התרבות שלו. מ- 1925 היה חבר הדירקטוריון של הקק"ל.
ב- 1926 עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים וריכז בידיו את רוב ענייני המנהיגות של "המזרחי". דאג לחינוך התורני. כשפרצה מלחמת העולם השנייה והורע מצבן של הישיבות בארץ ישראל, אירגן את "מפעל התורה", שהושיט סיוע לישיבות אלו. כמו כן גילה פעילות ספרותית, עיתונאית ומו"לית. ב- 1919-1914 בברלין וב- 1921-1916 בניו-יורק ערך את "העברי" - שבועון ברוח דתית-ציונית, שהוקם על-ידיו.
ב- 1949-1938 היה עורכו הראשי של העיתון היומי של ה"מזרחי", "הצופה". יזם ואירגן את הוצאתה של האנציקלופדיה התלמודית והשתתף בעריכת שני כרכיה הראשונים. כן יסד את המכון להוצאת הש"ס הישראלי השלם.