הספר מפיו אנו חיים הינו תולדות רבי חיים פלאג'י זצ"ל, כתובים ביד עצמו. תולדות הגאון הגדול אב"ד אזמיר, זקניו ובית אבותיו, הוראותיו ותקנותיו, מידותיו והנהגותיו, חזיוניו וחיבוריו, רבותיו ותלמידיו, כפי שנכתבו על ידו בחיבוריו. מכון אור המזרח תשע"ד.
אודות ספר מפיו אנו חיים
הרב חיים פלאג'י הינו מגדולי האחרונים. רב, פוסק ומקובל. כל ימי חיי אביו, רבי יעקב, לא נאות רבי חיים לקבל עליו תפקיד ציבורי ורק בשנת ה'תקפ"ח קבל עליו להיות דיין בבית דין וראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר.
בשנת ה'תקצ"ז, נתמנה רבי חיים לאב בית דין הגדול באיזמיר שמנה 45 רבנים ובשנת ה'תרט"ו התמנה למשרה הרמה היותר באיזמיר "חכם באשי" (רב ראשי) ולאחר כשנה אף אושר מינויו על ידי הסולטאן עבד אלמגי'ד הראשון באישור מלכותי "נישאן" ובכך ניתנו לו סמכויות לשפוט, להוציא לפועל את פסקיו והופקדה בידיו שלטונה של הקהילה היהודית כולה.
רבי חיים היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות בארצו ובקהילתו וכן פעל רבות לשפר ולחזק את קהילתו.
בשנת ה'תרכ"ח בחג שמחת תורה בשעת קריאת התורה קרא רבי חיים את הפסוק "וימת שם משה" ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר, ואכן ביום י"ז שבט, יום לאחר שסיים את ספרו "ברכת מועדיך לחיים" נפטר רבי חיים מרעלת דם, בשיבה טובה.
רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים: 7 חיבורים על התנ"ך, 9 חיבורים על התלמוד, 15 ספרי מדרשים ודרושים, ספרימוסר ו24 חיבורים בהלכה, קבלה, שו"ת וספרים רבים נוספים.
בסיום כתיבת כל ספר, היה עורך רבי חיים סעודת מצווה והיה מחלק את ספריו ללא תמורה. את ספריו לעולם לא מכר.
בי"א באב ה'תר"א (1841) התחוללה שרפה באיזמיר ובה חרבה שכונת היהודים ועלו באש 54 מספריו, במהלך השנים שיחזר רבי חיים חלק מכתביו והוציא לאור עשרות מהם, מיעוטם נותרו עדיין בכתב יד.