הנרות הללו - הרב יצחק גינזבורג

"הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד..."
נרות החנוכה אינם 'שימושיים', אינם ממלאים 'פונקציה' מסוימת. הם פשוט אור, תכלית בפני עצמה, להבות קדושות ההולכות וגוברות מיום ליום ושנועדו "לראותן בלבד" – להתבונן במשמעותם הפנימית. מה המשמעות של חנוכה כאן ועכשיו? מה מסמל פך השמן הטהור? כיצד לא רק לנצח את תרבות יוון אלא גם לרשת את אוצרותיה? אלו סודות מסתתרים בסביבון? אתם מוזמנים למסע חסידי בן שמונה שבילים לאורכה, לרוחבה ובעיקר לעומקה של ארץ הרעיונות המסתתרת מאחורי נרות החנוכה. לכל יום מימות החג מוקדש מאמר התבוננות יסודי הצולל לתוך פן אחד מפני החג. 

מתוך הבלוג של עורך ספר הנרות הללו - ניר מנוסי

מזל טוב מזל טוב! בשעה טובה ספר שעבדתי עליו בחדשים האחרונים יצא סוף סוף לאור. הנרות הללו: מאמרי התבוננות לימי החנוכה מאת הרב יצחק גינזבורג. הספר מורכב משמונה מאמרים מעמיקים, אחד כנגד כל יום מימי החנוכה, המוקדשים להיבטים השונים של החג ומסבירים אותם באמצעות מושגי פנימיות התורה. המאמרים מבוססים על שיעורים שמסר הרב גינזבורג בשנים שונות, בעיבוד ועריכה שלי.

המאמר הראשון, על צדיקים וגיבורים, הוא התבוננות ביחס בין אידיאל הצדיק ביהדות לאידיאל הגיבור, המשתקפים, בהתאמה, באור ובחום של נרות החנוכה;

המאמר השני, תהלוכת נרות, בוחן את מצוות נר חנוכה ביחס לשאר הנרות בהלכה (נרות המקדש, נרות השבת, נר ההבדלה ונר בדיקת החמץ), שמסתבר שיוצרים יחדיו מבנה מלוכד הרומז לתהליך רוחני;

המאמר השלישי, הנצחת וגם ירשת?, סוקר את חמשת מרכיבי ברכת "מסרת גיבורים ביד חלשים" כרומזים על ירישת התכונות המזוהות עם היוונים בידי היהדות. לשם כך הוא מקביל ביניהם לבין חמש הלכות המבדילות בין נר חנוכה לבין מנורת המקדש.

המאמר הרביעי, עזות דִקדושה, מזהה את מושג 'נשיאת ההפכים' כאיכות היהודית הייחודית אותה חוגג חנוכה, ומצביע על שלוש רמות של נשיאת הפכים ביהדות – מוטבעת, מורגשת ומושכלת.

המאמר החמישי, שמונת פני היֹפי, עוסק בתיקון אידאל היופי שהיה כה מרכזי לתרבות יוון, וסוקר שמונה בחינות של אסתטיקה כנגד שמונה המלים הנרדפות ליופי בשפה העברית.

המאמר הששי, אלוהי הפילוסופיה, משווה בין תפיסת האלוהות בפילוסופיה היוונית לעומת תפיסת האלוהות ביהדות, כפי שהן משתקפות בשני שמותיו העיקריים של האל – שם "א-להים" ושם "הויה".

המאמר השביעי, סובב כל עלמין, חוקר את הסודות הגלומים במשחק האופייני של חנוכה, הסביבון, שבמחולו המעגל את הריבוע מסמל את איחוד הטבעי והעל-טבעי. חוקי המשחק הקלאסיים נדרשים כגורלות שונים בחיים.

המאמר השמיני והאחרון, אור לגוים, מצביע על קשרים סמויים בין חנוכה לבין צום עשרה בטבת החל שמונה ימים אחריו, ומציע כי בעתיד יתאחדו שני החגים לחג המציין את הפיכת התורה לחכמה אוניברסלית שכל העמים מתאחדים לאורה.