אגרות הרמב”ם – רמב”ם לעם
אגרת השמד, אגרת תימן, מאמר תחיית המתים, מהדורה מנוקדת ומבוארת המתאימה לכל קורא בן זמנינו, בתוספת מבואות על תנאי הזמן והמקום, מאת מרדכי דב רבינוביץ.
איגרות הרמב"ם הוא שם מאגד לכל האיגרות ששלח הרמב"ם, רבי משה בן מימון, לאישים ולקהילות שונות מימי בחרותו ועד לשנותיו האחרונות. המדובר באיגרות ובמאמרים העוסקים בנושאים מחשבתיים-אמוניים, וכן בנושאים אישיים או ציבוריים אחרים. מכתביו, ובהם תשובות לשאלות הלכתיות, מכונסים לרוב תחת השם "תשובות הרמב"ם".
המפורסמות מבין אגרות הרמב"ם שיועדו לציבור הרחב הן "איגרת השמד", "איגרת תימן", "איגרת תחיית המתים" ועוד. כמו כן, בקובצי האיגרות הללו ניתן למצוא גם תכתובות בין הרמב"ם לבין אישים בני תקופתו מכל רחבי העולם היהודי. מטבע הדברים, שמות האיגרות הללו לא ניתן להן על ידי כותבן אלא הוענק להן על ידי מעתיקים, מתרגמים ומדפיסים מאוחרים יותר. חלק מהשמות המקובלים כוללים רק את שם המכותב וחלקם רומז גם לתוכנה של האיגרת.
ישנם פערים לשוניים, סגנוניים וניסוחיים בין איגרת לאיגרת, עובדה המעידה על כך כי הרמב"ם התאים את דבריו לקהל היעד. במקומות מסוימים באיגרות ניתן למצוא גם סתירות והבדלים בענייני תוכן לעומת כתבים אחרים שלו - הבדלים בעניינים הלכתיים בין דבריו באגרות לבין דבריו בחיבוריו ההלכתיים, וכן הבדלים בנושאי השקפה בין האיגרות לבין חיבורו הפילוסופי הגדול "מורה נבוכים". עובדה זו הביאה למחלוקת בין פרשניו וחוקריו של הרמב"ם בשאלת מהי דעתו האמיתית בנושאים אלה, והאם אכן מדובר בסתירות אמיתיות המשקפות כי הרמב"ם חזר בו מדבריו באחד המקומות או נקט במנגנון הסתרה כלשהו על מנת שלא לחשוף את דעותיו האמיתיות, או שמא מדובר אך ורק בהבדלי סגנון אשר אינם משקפים סתירה אמיתית.
מרבית האיגרות נכתבו במקורן בערבית יהודית, שפת הדיבור והכתיבה של הרמב"ם, אך חלק מהן נכתבו בעברית במקורן, או בשילוב של שתי השפות. הפילוסוף והמתרגם שמואל אבן תיבון, מכותב בעצמו של הרמב"ם, תרגם כמה מכתבי הרמב"ם לעברית, בהם גם חלק מאיגרותיו, עוד בחייו של הרמב"ם. תרגום נוסף של ימינו של הרב יצחק שילת.