זכור ושמור
יואל בן-נון
שלפנינו בא וכנס על משמעות הספרים הכפולה של השבת ומועדי ישראל, המבוססים על שני יסודות: יסוד טבעי-חקלאי היונק מבריאת העולם ויסוד לאומי-היסטורי היונק מיציאת מצרים. כפילות זו בולטת בכתובת לשבת, המופיה בשרת הדיברות בספר שמות ("זכור") כהלכה על בריאת עולם הטבע, ובה בעת נזכרת בשרת הדיברות דברים ("שָׁמוֹר") כקשורה לח משעבוד מצרים. כפל היסודות חוזר ומתגלה בשלושה הרגלים, והוא קשור בטבורו גם לשנת הכפול הנוהג בישראל: חודשי ירחי מותאם לעונות השנה התלויות בשמש. המחבר עומד על היבטים שונים של כפילות זו: בין השאר הוא מוצא יסודי טבעי-חקלאי גם בימי החנוכה ההיסטוריים, מנתח את הוויכוח על לוח השנה בימי הבית השני, וגם עומד על יסודותיו הקדומים של לוח המועדים שנהג בקהילת 'ביתא ישראל' באתיופיה. חלקו האחרון של הספר דן בת מורה שחלה בלוח המועדים לאחר החורבן והיציאה לגלות, ובניסיון להשיב את המצב לקדמותו עם השיבה אל הארץ ואל האדמה בדורות לאחר מכן. היריעה הרחבה הנפרסת בספר זה מבוססת על עיון מעמיק במקרא ובמקורות חז"ל יחד עם הכרת ההיסטוריה, הראליה והממצא הארכאולוגי. הרב ד"ר יואל בן-נון, ממקימי ישיבת הר עציון ומכללת הרצוג, נחשב לאחד ממובילי ׳מהפכת התנ״ך׳ בציבור הדתי. -לאומי ובציבור הישראלי בכלל. מספריו הקודמים: פרקי האבות – עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית (תשס״ג), נס קיבוץ גלויות – כוחה של יהדות ישראלית (תשע״א), המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק (תשע״ג)