מי מרום - כרכים בודדים

כרך בודד מסדרת מי מרום -19 כרכים מאת הרב חרל"פ בענייני מחשבה ואמונה. 

פירוט הכרכים בסדרת מי מרום

א - על שמונה פרקים לרמב"ם
ב - פירוש על מסכת אבות
ג - לחם אבירים - פרקים ברוממות ישראל ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון
ד -פירוש על הגדה של פסח
ה - נימוקי המקראות - הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר.
ו - מעייני הישועה - על עם ישראל וארץ ישראל ומשנתו הדתית-לאומית
ז - אורי וישעי - על ראש השנה ויום כיפור
ח-יב - שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בשעת רעוא דרעווין בסעודה שלישית בשבת לפני השקיעה
יג - סידור תפילה
יד - תהילים ומשלי
טו - שיחות על שלושת הרגלים
טז - שיחות על חנוכה ופורים 
יז - שיחות על ז' באדר (יום פטירת משה רבינו), שיעור קומה - מאמרים והספדים לזכר רבו הרב קוק, והספדים.
יח - רזי לי 

יט- שערי דעה 

כ' - אגרות קודש

הזמן כרכים בודדים מסדרת מי מרום

מי מרום א - שמונה פרקים מי מרום ב - מסכת אבות מי מרום ג - לחם אבירים מי מרום ד - הגדה של פסח מי מרום ה - נימוקי המקראות מי מרום ו - ממעייני הישועה מי מרום ז - אורי וישעי מי מרום ח - בראשית מי מרום ט - שמות מי מרום י - ויקרא מי מרום יא - במדבר מי מרום יב - דברים מי מרום יג - סידור תפילה מי מרום יד - תהילים משלי מי מרום טו - שיחות לשלושת הרגלים מי מרום טז - שיחות לחנוכה ופורים מי מרום יז - שיחות לז' באדר, שיעור קומה, הספדים מי מרום יח - רזי לי מי מרום שערי דעה מי מרום כ - אגרות קודש

אודות מחבר סדרת ספרי מי מרום

הרב יעקב משה חרל"פ היה רב ומקובל בירושלים, כיהן כרב שכונות "שערי חסד" ו"רחביה" וראש ישיבות מרכז הרב ובית זבול, תלמידו המובהק והקרוב של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

נולד בכ"ט בשבט תרמ"ב בירושלים לרב זבולון, שהיה דיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון. לאחר מכן החל ללמוד אצל המקובל רבי יהושע צבי מיכל שפיראוהפך לאחד מתלמידיו המקורבים ביותר. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של הרב דוד פרידמן מקרלין. למד מעט גם בישיבת "תורת חיים" שבירושלים העתיקה.

בשנת תרס"ד, הגיע ארצה הרב קוק מליטא, וכיהן כרבן של יפו והמושבות. באותה שנה, שהה הרב חרל"פ ביפו בחג השבועות, על פי צו רופאו לרחוץ בים. הוא התפלל בבית הכנסת של הרב קוק, וכאשר הרב קוק החל באמירת פיוט האקדמות, הרגיש הרב חרל"פ את קדושתו של הרב קוק, ונפשו נקשרה בנפשו. לאחר התפילה הציג הרב צבי פסח פרנק את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה. הוא הראה לו אותות אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא פסק הקשר ביניהם, עד לפטירתו של הרב קוק. התקשרותו של הרב חרל"פ, שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים, אל הרב קוק, עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם התקרבו לרב קוק אף הם גם הם בעקבות התקשרות זו.

לאחר שהרב קוק התמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה על ידי הרב קוק בעזרת ותלמידיו, ביניהם הרב חרל"פ, ישיבת מרכז הרב, בה שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה. בשנת תש"ה ייסד בשכונת שערי חסד את ישיבת בית זבולשיועדה בעיקר לת"ח נשואים, ושימש כנשיאה.

הרב חרל"פ כתב עשרות בודדות של ספרים, מבין ספריו בולטת סדרת מי מרום המגוונת והמעמיקה, ובין שאר ספריו נמנים, "בית זבול" 6 כרכי שו"ת, "טובים מאורות", "צבי לצדיק" ועוד...