ספר מעלות התורה - עם ביאור מעלות התורה, ר' אברהם מוילנא אח הגר"א, הוצאת הועד להרמת קרן התורה, 60 עמודים, כריכה קשה. מאמרי חז"ל רבים מהתלמוד, מדרשים ומספר הזוהר המדברים על מעלת התורה ויקרתה. יוצא לאור במהדורה מחודשת מנוקדת עם מראי מקומות ותיקונים.
אודות הספר מעלות התורה
הספר מעלות התורה, "קטן הכמות ורב האיכות", עוסק ב"גדולות ונוראות שבח תהלות מעלות התורה ולומדיה" ו"משובצים בו פנינים אמרות הגר"א".המחבר הביא מאמרי חז"ל רבים מהתלמוד, מדרשים ומספר הזוהר המדברים על מעלת התורה ויקרתה. הוא אף ציווה לבני משפחתו שיסיימו את הספר לפחות פעם אחת בחודש.
החיבור הודפס במהדורות רבות, לעתים בכריכה אחת עם ספרי מוסר נוספים. בשנת תר"מ (1880) הודפס הספר בירושלים בתוספת פירוש "אור תורה" מאת רבי יצחק אייזיק חבר תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב.
בהקדמה מבאר המחבר את מטרת חיבורו. לדבריו הדרך המרכזית לעשיית תשובה היא על ידי לימוד תורה, ובפרט בזמן הזה שדרך התעניות והסיגופים מתאימה פחות לרוב הציבור. משום כך כתב את חיבורו שיש בו כדי להביא את הקורא ללימוד תורה, לתשובה ולהנהגות טובות וישרות.
מתוך ההקדמה לספר מעלות התורה
"כל עיקר גדר התשובה והתחלתה הוא רק התורה שתתעלה... ובפרט בדורות הללו, שכל אריכות הגלות הוא מחמת ביטול תורה רחמנא ליצלן, ואין הגלויות מתכנסות אלא בזכות התורה... גם התורה מכפרת על הכל... שכל ענייני סיגופים ותעניות, המה לראשונים, אמנם האחרונים חלושי המזג, עיקר התשובה בחיזוק התורה כל היום... על כן אין לנו להתעורר אלא בתורה... ועוון ביטול תורה על כולנה, ואף מי שנגע יראת ה' בלבו ורצונו לעשות תשובה, עושה מן הטפל עיקר, היינו תעניות וסיגופים, ואינו חושש על העיקר היינו התורה. על כן הניפותי ידי בחיבור זה בדברים הללו, כי רצוני לבאר פה כפי שכלי, מעלות התורה, כפי הנמצא בכתובים, ובמאמרי חז"ל, בגמרא ובמדרשים, ומאמרי זוהר הקדוש... להעיר את הקורא מתרדמת הזמן, ולקרב לבו בדבקות התורה הקדושה, כדי שיבואו על ידי זה לתשובה שלמה, ולכל מעלות הרוממות, ולהנהגות טובות וישרות, ועל זה יסדתי ספרי זה, לעדת מי מנה".
אודות מחבר הספר מעלות התורה
רבי אברהם אחי הגר"א (תפ"ב - תקס"ז), היה תלמיד חכם, מקובל ודרשן, מחבר ספר המוסר מעלות התורה שהודפס במהדורות רבות וזכה לפופולריות רבה.
נולד בשנת תפ"ב (1722) לרבי שלמה זלמן וטריינא, כשנתיים לאחר לידת אחיו, רבי אליהו, הגאון מווילנא. עוד בהיותו צעיר התמנה למגיד מישרים תחילה בעיר שקלוב בה התגוררו תלמידי חכמים מפורסמים, בהם רבים מתלמידיו של אחיו, ואחר כך בראגלא אשר באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא (על שמה נקרא אברהם רגולר-ראגאלער). אחיו, הגר"א תיאר אותו כ"נשמה בלי גוף" מחמת ריחוקו מכל ענייני העולם הזה.
בשנותיו האחרונות התגורר בעיר חדש (ניישטט-שוגינט) שם כיהן בנו, רבי אליהו, כאב בית דין. נפטר בז' בניסן תקס"ז (1807).
מלבד הספר מעלות התורה, רבי אברהם כתב חיבורים רבים, בהם פירוש למסכת מגילה על דרך הקבלה, פירוש על התורה, פירוש על סדר התפילה ועל הגדה של פסח; אולם כולם נשארו בכתב יד, מלבד פירוש למסכת אבות וספרו המפורסם "מעלות התורה" שהודפס לראשונה בשנת תקפ"ד (1824) על ידי נכדו, רבי צבי הירש, ומאז זכה למהדורות רבות.