שערי דמעה - חלק ב - שער העשיה ושער היצירה
שיחות על התפילה
בכרך השני של סדרת הספרים “שערי דמעה” קבצנו את שיעורי הרב אשכנזי ז”ל על החלק הראשון של תפילת שחרית , מברכות השחר עד לסוף פסוקי דזמרה. שיעורים אלו נאמרו כולם בצרפתית , למעט מספר קטעים שנלקחו משיעורי הרב על הספר “שערי אורה” בעברית ומשיעור על “פתח אליהו” מפאת חשיבותם לנושא . השיעורים נאמרו במקומות שונים במשך 50 שנות הוראתו של הרב.
הרב לא התכוון לפרש פירוש מילולי את נוסח התפילה אלא להסביר יסודותיה ויסוד ההלכות הרלוונטיות לנושא התפילה בשולחן ערוך. לכן הרחיב את היריעה ככל שנדרש בלימוד פסוקים וסוגיות תלמודיות , גם אם הדבר יכול להקשות על הקורא העלול לשאול עצמו האם הדברים קשורים באמת לאותו קטע הנלמד בסידור באותו שיעור . אכן , עליו להתאמץ לרדת לעומקם של דברים ולחזור לפי הצורך על הדברים שוב ושוב עד שייראו לו נהירים דיים.
הספר שערי דמעה לרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) זצ"ל, על התפילה - פרקי מבוא. חלק ב'. בעריכת חיים רוטנברג. 320 עמודים.
אודות הספר שערי דמעה חלק ב'
הספר שערי דמעה של הרב יהודה ליאון אשכנזי הינו ספר חדש על נושא התפילה ומצטרף לספר הראשון שערי דמעה. הספר מקיף ומושקע בן 320 עמודים. ומבוסס על שיעורים שנתן הרב אשכנזי לאורך עשרות שנים על נושא התפילה מתוך מסורת קבלית ייחודית וחדשנית שקיבל מניטו מרבותיו וממשפחתו. העורך ליקט את המקורות מתוך סיכומים והקלטות, השקיע מזמנו הפרטי, שכתב וערך את המקורות, והתוצאה לפניכם. הספר הוא כרך ראשון מתוך סדרת הספרים "שערי דמעה" כשהנושא הוא שער העשייה והיצירה – ברכת התפילין, המלכת הקב"ה ביאור ברכות השחר עד לשירת הים בצורה בהירה ונעימה. הספר יכול לשמש מתנה מקורית לכבוד החגים.
אודות מחבר ספר שערי דמעה חלק ב
הרב יהודא ליאון אשכנזי היה רב, מחנך, הוגה דעות ומנהיג רוחני ביהדות צרפת. תורתו הציעה זווית רעננה להבנת התורה, להבנת ההיסטוריה הלאומית והעולמית, ולהבנת המשכיות היהדות באמצעות חקירת תהליכי ההתחדשות מאברהם העברי, המשך בעם ישראל, דרך הזהות היהודית באלפיים שנות גלות, וכלה בזהות הישראלית. הרב אשכנזי הדגיש את חשיבות המעבר בימינו מיהודיות גלותית לישראליות לאומית, דרך "העבריות", בדומה לתרבות העברית שביקשה הציונות לחדש.
במשך שנים הגותו של הרב אשכנזי נותרה עלומה לציבור דובר העברית כיוון שנמסרה בצרפתית. לאחר פטירתו החלו תלמידיו ומכון מניטו לערוך ולפרסם ספרים מהגותו בעברית ובכללם הספר שערי דמעה - חלק ב שלפניכם. כמה מתלמידיו הקימו מסגרות של לימודי תורה על שמו כגון: מכינה קדם צבאית חמדת בבקעת הירדן, ומוסדות "נוצר חסד ליהודה" בירושלים.