תומר דבורה עם ביאור הקדמות ושערים

אודות הספר תומר דבורה

תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי, שכתב המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) באמצע המאה ה-16 בצפת.

הספר תומר דבורהמתווה את הדרך לתיקון המידות דרך הידבקות במידותיו של האל. בספר עצמו מפרט הרמ"ק את ענינן של י"ג מידות הרחמים וכיצד האדם מידמה אליהן במידותיו.

לשונו של הרמ"ק בספר תומר דבורה כדרך המקובלים והראשונים הינה לשון מדויקת ותמצית. על זה באה הפירוש גביע הזהב ומבאר ומרחיב את פשט לשונו של הרמ"ק ומנגיש אותה ללומד בן זמנינו. 

וידועים דברי השל"ה הקדוש על הלומד בספר תומר דבורה כי "מי שרגיל בספר הנכבד הזה ומקיימו יש לו מהלכים בין העומדים וזוכה לחיי העולם הזה ולחיי העולם הבא שכולו טוב".

תומר דבורה הוא אחד מספרי המוסר העמוקים העוסקים בהתפתחותו הרוחנית של האדם, ובעבודת הנפש ותיקון המידות.

מקור שם הספר הוא בספר שופטים שם מסופר על דבורה הנביאה שהייתה שופטת את ישראל בעודה יושבת תחת "תומר דבורה".‏

תוכן הספר תומר דבורה

בספר תומר דבורה מפרט הרמ"ק את מידות האל (הספירות) ומסביר אלו פעולות מוסריות על האדם לנקוט כדי ליצור השתוות בין מידותיו למידות האל. כך למשל הוא מתאר מידות כמו ענווה, סובלנות, הצדקת הזולת, התנהגות לפנים משורת הדין, תיקון עצמי, אהבת הכל, כיבוש היצר, לימוד תורה ומוסר, ביסוס המוסר באמצעים חומריים וקיום מערכת זוגית.

מבנה הספר תומר דבורה

לספר שני חלקים: הראשון מיוסד על שלוש עשרה מידות הרחמים, והחלק השני מיוסד על עשר הספירות.

הספר תומר דבורה כולל עשרה פרקים. בפתח הספר מובאת מטרת החיבור באופן כללי: "האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות, שאילו ידומה בגופו ולא בפעולות הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים. שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה דמות תבנית אבריו ובפעולות לא יתדמה לקונו".

הפרק הראשון בספר תומר דבורה מתאר כיצד ידמה האדם לבוראו בשלוש עשרה מידות הרחמים של מידת הכתר.

בפרק השני מובאות פעולות נוספות התלויות במידת הכתר, בהם: ענווה, מניעת הכעס, הארת פנים ועוד. הפעולות בפרק זה מכוונות לאיברי הראש: מחשבה, מצח, אוזניים, עיניים חוטם, פנים ופה. המידה המרכזית בפרק זה "הכוללת הכל" היא מדת הענווה.

בפרקים הבאים בספר תומר דבורה מראה המחבר כיצד להשוות את פעולותיו לאלו של הבורא במקביל לפעולות התלויות בעשר הספירות.

בפרק האחרון של הספר תומר דבורה מביא הרמ"ק "עצה" כיצד "יתקשר האדם בקדושה העליונה ויתנהג בה, ולא יפרד מן הספירות העליונות תדיר". לדבריו, על האדם להתנהג "כפי הזמן", כלומר שידע בכל שעה ביום "איזו ספירה שולטת" ויתקשר בה "לעשות התיקון המתייחס אל המידה השולטת.