ספר התודעה על מועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב. מהדורת הכרך המאוחד- 659 עמ' בכריכה קשה.
בשנת ה'תשנ"ז יצא הספר מחדש בשתי מהדורות, אחת מורחבת של ספר התודעה בשלושה כרכים, שנייה המיועדת לתלמידי בתי הספר בכרך אחד מאוחד אך ללא המקורות, הספרים יצאו בהוצאת יד אליהו כי טוב על ידי חנוך בן ארזה, חתנו של הרב.
אודות ספר התודעה
הספר מסודר לפי חודשי השנה מתשרי ועד אלול. מכיל דינים, הלכות ומנהגים למועדי השנה, ומסביר את משמעותם ומקורותיהם.
בספר 35 פרקים, פרק לכל חודש ובנוסף למספר חגים הוקדש פרק נפרד. פרקים עם יחס חיובי ליום העצמאות ויום ירושלים הוכנו על ידי המחבר, אך לא הוכנסו לבסוף לספר, בשל חשש מתגובות שונות בציבור הדתי והחרדי. פרקים אלה יצאו כחוברת נספח נפרדת (שנקרא "כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר", והופיעו במהדורה שיצאה באנגלית (בהוצאת פלדהיים).
אודות מחבר ספר התודעה
הרב אברהם אליהו כי טוב היה איש חינוך, עסקן ציבורי וסופר חרדי פורה. נולד בעיר ורשה שבפולין. בהיותו כבן 17 שנה עקר לוורשה, שם עסק במלאכת כפיים, בלימוד בבית המדרש ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת צעירי אגודת ישראל בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים בתלמוד ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים. למד אצל הרב יוסף ביגון, ששלח אותו ללמוד דרכי חינוך אצל יאנוש קורצ'אק.
נישא להינדא רבקה, ומיד לאחר מכן בשנת ה'תרצ"ו עלה לארץ ישראל ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, והצטרף לפועלי אגודת ישראל (פא"י). כעבור מספר שנים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים ופוליטיים עם הנהגת אגודת ישראל ותנועת הבת שלה פועלי אגודת ישראל, פרשו כי-טוב וכמה מחבריו מפא"י והקימו את תנועת פאג"י (גם אלו ראשי-תיבות של פועלי אגודת ישראל). במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות מאמרים תחת כינויים שונים בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתונה היומי של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם בשמו הספרותי אליהו כי טוב, אשר לימים אומץ על ידו כשמו הרשמי.
בשנת ה'תש"א הקים את בית הספר החרדי לבנים "שילה" וניהל אותו כשמונה שנים.
בשנת 1951 עמד בראש רשימת "אמוני ישראל" לכנסת השנייה. שמונה עשרה שנה לאחר עלייתו לישראל התאכזב כי-טוב מן העסקנות הציבורית ופרש מכל פעילות פוליטית. יסד הוצאת ספרים קטנה בשם "א", דרכה פרסם את ספריו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר בכתיבה ובעריכה. כתב עשרות ספרים, בהם בולטים במיוחד "ספר התודעה", וספר הפרשיות.