הספר מגילת סתרים - על מגילת אסתר, רבי יעקב לוברבוים, כריכה קשה. מגילת סתרים על מגילת אסתר מתוך הספר אמרי ישר על חמש המגילות. יצא לאור מחדש מוגה על פי דפוס ראשון ודפוסים קדמונים עם הוספות הערות ומקורות, ותמצית הפירוש משולב בתוך הפסוקים.
אודות מגילת סתרים - על מגילת אסתר
הפירוש מגילת סתרים נחמד ונעים על מגילת אסתר. דיבר בשפה ברורה ובלשון קצרה קל להבין והוא חלק מספר אמרי ישר על חמש מגילות. אשר חיבר ה״ה תפארת ישראל והדרו כבוד הרב הגאון אמיתי המפורסם בכל קצוי ארץ נ"י ע"ה פ"ה נזר ישראל ותפארתו אשר האיר פני תבל בחיבוריו היקרים, אדוננו מ"ו מוהר"ר יעקב זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק ליסא בעל המחבר ספר חוות דעת וספר נתיבות המשפט וספר מקור חיים וספר תורת גיטין וספר מעשה ניסים.
נוסח השער דפוס ווארשא שנת ויקרא יעקב אל בניו (ה'תרי"ז)
אודות מחבר הספר מגילת סתרים - על מגילת אסתר
-
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא או הנתיבות על שם ספרו "נתיבות המשפט" על טור חושן משפט שבשולחן ערוך (ה'תק"ל, 1770 - כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832). היה רב אורתודוקסי, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין. הוא בין הבולטים בין האחרונים, וספריו נלמדים הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
רבי יעקב היה בן הרב יעקב משה (- כ"ד שבט התק"ל), צאצא למשפחת רבנים מיוחסת, ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי מחבר הספר "חכם צבי". אביו, ר' יעקב משה לוברבוים (בן ר' נתן, בנו של בעל "חכם צבי"), נפטר בטרם נולד, והוא גדל בבית רבי יוסף תאומים אב בית דין בורשטיין. בהמשך הוא למד אצל רבימשולם איגרא מטיסמניץ.
בתחילה כיהן כרב במנוסטריץ', ובשנת 1791 התמנה לרב בקאלוש שבמזרח גליציה, בה כתב רבים מספריו. היה אב בית הדין של קאלוש ובשנת 1809 התמנה לרבה של ליסא. בתקופת כהונתו גדלה הישיבה בעיר במאות תלמידים.
בשנת 1821 עזב בפתאומיות את ליסא, ונסע לגליציה. השערות רבות נאמרו בעניין, החל מבעיות עם פרנסי העיר, ועד המלחמה ברפורמה. אך מתברר כי נסע על מנת לגרש את אשתו, ומאחר ומכר את נכסיו לא יכול היה לשוב לליסא מכיוון והיה נחשב נתין זר, בשל כך חזר שוב לקאלוש, משם נסע ללבוב. בשנת 1828 התקבל לרב בסטרי שבגליציה (מאז פירוק ברית המועצות באוקראינה), שם נפטר בכ"ה באייר תקצ"ב (25 במאי 1832).
רבי יעקב נודע במלחמתו חסרת הפשרות נגד היהדות הרפורמית. במלחמתו שיתף פעולה עם רבי עקיבא איגר מפוזנא, ורבי משה סופר ה"חת"ם סופר" מפרשבורג, עמם היה בקשרים חמים. תלמידיו המפורסמים היו רבי צבי קלישר ורבי אליהו גוטמכר - שניהם ממבשרי הציונות.
פרסומו לדורות בא מספריו ההלכתיים, ובעיקר מספריו "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט". לאחר שפרסם את "נתיבות המשפט" בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב". ספרים אלו, ובעיקר שני הראשונים, התקבלו כספרי יסוד בעולם התורני כולו. מלבד ספריו אלו חיבר את הספר מגילת סתרים על מגילת אסתר.