ההגדה של פסח הלילה יוצאים ממצרים! הגדת ישראל אלדד, 143 עמודים, כריכה קשה. הגיונות פסח. לצד הנוסח המלא של ההגדה של פסח, מובאים בהגדה דברי אלדד מאמרים שכתב על הפסח, חירות, גאולה ויציאת מצרים.
אודות הספר הלילה יוצאים ממצרים
הנה קרבים אנו ובאים אל הלילה הגדול אשר בו יצאנו ממצרים, והנה פתוח לפנינו הספר הזה "הגדת ישראל אלדד" אשר כל כולו בא לנטוע בכל אחד מאיתנו ובכולנו יחד את דברי חכמינו מחברי ההגדה כי "בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. פרושו של ישראל אלדד לחובה הזאת איננו רק בשחזור חוויית היציאה שהיתה, אלא מופנה הוא אל החובה הגדולה המוטלת עלינו מיד כאן ועכשיו , הלילה הזה והיום ומחר לצאת שוב מכל מצרים, לעקור מתוכנו את צרות המימדים, לפרוץ מן המיצר אל מרחבי הגאולה אל מלכות וגדולה.
לדברי ח"כ אלדד, "פסח, מעצם טבעו כחג הגאולה, נועד לעשיית דין וחשבון לאומי ממלכתי. קריאת ההגדה וההגיונות ע"פ תפישתו של ישראל אלדד תואמים את המציאות בשנות חייו ועוד יותר עתה. גאולת העם בישראל מחייבת אומץ לב לאומי, בחוזק יד הוציאנו השם ממצרים, ובחוזק שכל ולב נשמור על גאולתנו".
אודות מחבר הספר הלילה יוצאים ממצרים
ישראל אלדד (שייב) (ט' חשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' שבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט ומתרגם. נודע בעיקר כמתרגם כתבי פרידריך ניטשה לעברית.
אלדד נולד בשם ישראל שַייב בעיירה פודבולוצ'יסק שבגליציה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום במחוז טרנופול שבאוקראינה). בצעירותו למד בישיבה בווינה, ולאחר מכן באוניברסיטת וינה, שבה קיבל ב-1933 תואר דוקטורבפילוסופיה.
לאחר לימודיו שב לפולין כדי ללמד בסמינר המורים היהודי בווילנה. שייב היה מנהיג בבית"ר, וכתב כתבות פילוסופיות, ספרותיות ופוליטיות לעיתונות היהודית בפולין.
לאחר שעלה לארץ בשנת 1941, הצטרף ללח"י ושימש כהוגה דעות וכפובליציסט בארגון. שם בחר את כינויו המחתרתי "סמבטיון" על שם הנהר האגדי, משום שהיה סוער כמותו. לאחר תקופה המיר את כינויו לאלדד (כנראה בהקשר לנוסע הקדום אלדד הדני, המתאר בסיפוריו את נהר הסמבטיון). לאחר צאתו מהמחתרת אימץ שם זה כשם משפחתו. בשנת 1942, לאחר שנרצח מנהיג הלח"י אברהם שטרן (יאיר), נבחר צוות של שלושה אנשים להנהיג את הארגון: היו אלו ישראל אלדד, יצחק שמיר (שכונה 'מיכאל') ונתן (פרידמן) ילין-מור (שכונה 'גרא').
בשנת 1944 נפצע אלדד קשה בגבו כשנפל מקומה רביעית בעת ניסיון בריחה. הוא נכלא בבית הסוהר המרכזי בירושלים ובמחנה המעצר בלטרון כשגבו נתון בגבס; אך גם לאחר שהוסר הגבס נזקק לטיפולים רפואיים. וכך, ב-7 ביוני 1946 הובא למרפאתו של האורתופדד"ר יוסף טרוי ברחוב הנביאים, תחת משמר בריטי כבד. בפעולה נועזת, קבוצת אנשי לח"י בפיקודו של יעקב גרנק רצו למרפאה מחופשים לסניטרים, השתלטו על המשמר, פרקו את נשקו, וברחו עם אלדד. הוא הוסתר זמן מה בבונקר של לח"י בפאתי רמת גן ליד נחל איילון. במקום זה, ליד כיכר עלית, נמצא שלט הנצחה.