אור השכל ושומר מצוה - 2 מספרי רבי אברהם אבולעפיה בכרך אחד מתוך סט ספרי רבי אברהם אבולעפיה המקבץ את רוב ספרי הקבלה שכתב רבי אברהם אבולעפיה. אור השכל נכתב בסיציליה בשנת ה'מ"ה ועוסק בקבלת השמות צירופיפ והיגויים לקבלת נבואה, שומר מצוה נכתב בשנת מ"ט והינו פירוש לברכת הכהנים ע"פ הסוד.
מתוך הקדמת העורך לאור השכל
סבה שניה שבאתי בהקדמת מילין כדי להודיע מדוע ראיתי לנכון להוציא את "אור השכל" לאור, אפילו שכבר יצא לפני כשלש שנים. לפני כשנה פנתה אלי הגב' אביבה לנדה המתגוררת בארה"ב בידעה כי אני מוציא לאור ספרי הרב אבולעפיה, וספרה לי שהיא צאצאית לבית משפחת אבולעפיה. והגיעה אליה בדרך ההשגחה לא מכבר צילום כתב יד של רבינו. בהתרגשות פתחתי ומצאתי שזה כתב יד של "אור השכל" ו"חיי העולם הבא" מאחד ממקובלי ירושלים לפני כחמש מאות שנה ושמו יחיאל אשכנזי. כתב היד הוא כתב אשכנזי ירושלמי (ככתיבת יד שלנו הרגילה) ברור וצח. וזה המקום להודות לגב' אביבה לנדה שזכתה להיות שליחה נאמנה על מנת שנוכל להבין וללמוד ביתר שאת את דברי רבינו. יהי רצון שיעמוד לה ולכל משפחתה זכות רבינו הקדוש רבי אברהם אבולעפיה זצלה"ה עד סוף כל הדורות. מכיוון ש"אור השכל" שיצא לפני כשלש שנים רבו בו הטעויות, ולא באשמת העורך. מכיוון שכתבי היד של זה הספר משובשים מאד. ובעזרת כתב יד זה של הרב יחיאל אשכנזי זצ"ל יש בידינו ספר קריא ובהיר וזך ונאה להתגדר בו, וישמחו החושקים וירננו הקוראים בו. חשבנו שנאה יותר להיות הספר עב דפים לכן צרפנו לזה החיבור חיבור נפלא וחשוב נוסף מרבינו הנקרא "שומר מצוה" העוסק בברכת כהנים על פי הסוד.
מתוך הקדמת המחבר לשומר מצוה
ואחר שהקדמתי במה שראיתיו ראוי להקדימו לכוונת זה החיבור שקראתיו בשם "שומר מצוה" בעבור שתי סבות כמו שאפרש, אחל לדבר בספר לפי מה שכוונתי לדבר בו בעזרת שדי ואחלקנו לג' שערים. כל שער יכלול עניין מענייני הקבלה. ואמנם כל בניינו יהיה כולל ג' פסוקי ברכת כהנים ואחל בכל שער מכתוב אחד מהם, והשם יעזרני בם ורואיו ידינוני בשכלם לכף זכות.
הכרכים האחרים הכלולים בסט ספרי רבי אברהם אבולעפיה
- מצרף השכל וספר האות
- אור השכל ושומר מצוה
- נר אלהים וגט השמות
- מפתח הספירות ומפתח התוכחות
- מפתח החכמות ומפתח השמות
- חיי הנפש
- סתרי תורה
- חיי העולה הבא וזאת ליהודה
- אמרי שפר
- גן נעול
- אוצר עדן גנוז
אודות הרב אברהם אבולעפיה
ר' אברהם אבולעפיה נולד בסרגוסה שבחבל אראגון בספרד לרבי שמואל אבולעפיה. עד פטירתו של אביו למד תורה מפיו. לאחר מסע קצר בארץ ישראל התיישב ביוון ונשא שם אישה. לאחר זמן מה הגיע לקפואה, איטליה. שם למד אצל הפילוסוף רבי הלל מוירונה פילוסופיה, תורת הנפש של הרמב"ם ובעיקר את ספרו מורה נבוכים. לאחר זמן מה הגיע לקטלוניה(ברצלונה), שם התקרב לחוג מקובלים שבהם היה רבי ברוך התוגרמי, ככל הנראה בחוג זה ובהשפעתו החל ללמוד קבלה שקודם לכן התנגד לה, עיקר לימודיו התרכזו בספר יצירה שלאחר שנים מספר כתב לו כמה פירושים.
בחוג זה התקרב לקבלה האקסטטית, שהושפעה מחסידי אשכנז ושורשיה טמונים בספרות ההיכלות. ר' אברהם אבולעפיה פיתח תורה זו, וכינה אותה בשם "קבלה נבואית", משום שחלק ממטרתה להביא את העוסק בה בטהרה לחוויה אקסטטית ועל ידי כך לזכות לנבואה. כמו כן כינה תורה זו בשם "קבלת השמות" המביאה לידי נבואה, על ידי שימוש נרחב באותיות ושמות הקודש, שימוש שהקנה ללשון הקודש מעמד מאגי-מיסטי.
בשנים ה'ל - ה'ל"א חווה 'גילויים נבואיים'. משנה זו ועד למותו חיבר ר' אברהם אבולעפיה קרוב לחמישים חיבורים מסוגים שונים. החשובים והפורים שבהם הם ספרי ההדרכה להשגת נבואה דרך השימוש באותיות הקודש. עם ספריו אלה נמנים: "ספר חיי העולם הבא", "ספר אור השכל", "ספר אמרי שפר", "ספר החשק" ו"אוצר עדן הגנוז". מלבדם כתב ר' אברהם אבולעפיה פירוש לתורה בשם "ספר המפתחות", כמה פירושים לספר יצירה ולמורה נבוכים, אגרות, שירים וספרי נבואה המתארים את חזיונותיו המיסטיים כמו "מצרף השכל" ו"ספר האות". מתוך חמישים חיבורים שחיבר שרדו כשלושים, ורק חלק קטן מכלל אלו הובאו לדפוס. בכתביו עושה ר' אברהם אבולעפיה שימוש נרחב בגימטריות, נוטריקונים, ראשי תיבות ועוד.