מפתח הספירות מפתח התוכחות - 2 מספרי רבי אברהם אבולעפיה בכרך אחד מתוך סט ספרי רבי אברהם אבולעפיה המקבץ את רוב ספרי הקבלה שכתב הרב.
מתוך הקדמת עורך מפתח הספירות
מפתח הספירות הוא החומש הרביעי והוא מגלה סתרי הספירות ואע"פ שכבר נרמז בספר השלישי כי הפקודים הנספרים אצלנו ספירות הם ומספרים נמנים בכוונה עם שמות השבטים ואי אפשר שלא יכלול כל ספר וספר מן הספרים החמשה עניינים אחרים רבים זולת מה שיורה עליו השם הכולל שקראנו לו, שהנה קראתי אני שם זה הספר הרביעי מפתח הספירות, ויחשוב השומע שאין בו שום עניין מעניין הספירות, אבל כשיגלה סודם יפקח עיניו ויראה שראוי היה זה השם הכולל לרוב כללי זה הספר הרביעי.
הקדמת עורך מפתח התוכחות
זה הספר החמישי הנקרא משנה תורה קראתיו מפתח התוכחות, מפני שבם החל משה בו, ובם סיים. עם היותו מזהיר על המצות שכבר צום השם בהר סיני וחדשו קצתם ופרשו קצתם. ואין ספק שבו באר עניינים גדולים מפורשים ביראת השם ובאהבתו והורה בו תכלית כוונת מציאות האדם. והגיד שלא נברא בעבור חיי העולם הזה לבד, אבל בא בבטן אמו כדי שיבוא לעולם הזה ובא לעולם הזה כדי שילך לעולם הבא. ואם יש לו מזה מונע זולת רצונו אין חטא עליו ואם חפצו מונע, דמו בראשו. וכבר ידע כל חכם מקובל שלם שהוא מכלל סתרי התורה אשר אליו אני מדבר בכל מה שדברתי בכל זה החבור. כי מאחר שכל התורה כלה שמות אין בה דבור גדול או קטון ואפילו נקודה גדולה או קטנה שאמרה משה מדעתו, אבל הכל היה מפי השם לאזני משה. והנה משה דומה בכל מה שכתב בתורה מב' של בראשית עד ל' של ישראל לסופר שכותב ומעתיק מספר קדמון שמעיין בו וכותב ואין צריך להוסיף על מה שמוציא כתוב ולא לגרוע ממנו. ואע"פ שספר תורה אין הפסק בין פסוקיו ואין בו נקוד ולא טעמים אבל יש בו תגין כדמות זינין. עם כל זה מה שהוא בידינו היום מהפסקות הפסוקים ומהנקוד והטעמים והמסרת ומלא וחסר ואותיות מעוקמות ומלופפות והדומים להם ופרשיות חלוקות וסתומות ופתוחות וכיוצא מן הקבלה הנגלית והנסתרת הכל נמסר למשה רבינו בהר סיני ממנו מפורש וממנו סתום. ומה שיראה בתורה שהוא מדעת משה ומלבו או מה שיראה כפשוטה מגרעת בעניין או תוספת אין הדבר כן. אבל כבר נודע שאין בה אפילו נקודה אחת לבטלה. ועל זה בא בקבלה כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק הוא אינו אלא מכם. והיודע חכמת הטבע ידע שיש בעולם עניינים רבים שיאמר הסכל בטבע על קצת נמצאים מהברואים שהם לבטלה. כגון היתושים והזבובים והדומים להם ולא עוד אלא שאפילו בגוף האדם יאמר זה הסכל שיש בו בריות לבטלה כגון כנים וביצי כנים ומיניהם ופרעושים בארץ שמצערים את האדם וכיוצא בם. והחכם בטבע שידע שכל אלה הם נבראים בחכמה רבה ואין בהם בריה לבטלה וכל דבר שבעולם נברא בכוונה אלוהית והוא ידוע ומושג למי שבראו. ואע"פ שיש בנבראים עניינים שהם מכוונים לעצמם ויש שהם מכוונים לעצמם ולזולתם ויש שהם מכוונים לזולתם ולא לעצמם. ואחר שתכלית הכוונה היתה בבריאה לברוא אדם אשר הוא הנכבד שבעולם השפל ראוי להאמין שכל מה שיש בו בכללו ובפרטיו הוא מכוון במציאותו בעבור האדם ולא בעבור עצמו. אבל עולם האמצעי הוא מכוון לעצמו ואע"פ שגם הוא מכוון לעילתו, ואמנם עולם העליון מכוון לעצמו. וזו החכמה מבוארת במקומה וראויה היא לזולת זה המקום אך מה שראוי לדבר בו פה הוא שאומתינו מכוונת לעצמה ושאר אומות מכוונות בעבורה וכל התורה מכונת לעצמה. ולזה הספר החמישי שהוא ספר התוכחות ולפיכך נקרא משנה תורה. וכן כתיב "ועץ תוכחות מוסר" ועל כן הוצרך משה רבינו ע"ה לכתוב בו עשרת הדברים וסוד הייחוד בקריאת שמע והמצות עם נתינת התורה ושירת האזינו עם הברכות והקללות ועם קיום עדותם עד סוף הכל וברכת ישראל בסוף. והגדת עניין מותו אשר דעתנו היא שמשה כתב הכל ולא כתב בו יהושע אות אחת. ולפיכך ספרה התורה עניין התוכחות כמי שמספר דבר שקרה לזולתו באמרה אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וכו' וזכרה כל העניין.
הכרכים האחרים הכלולים בסט ספרי רבי אברהם אבולעפיה
- מצרף השכל וספר האות
- אור השכל ושומר מצוה
- נר אלהים וגט השמות
- מפתח הספירות ומפתח התוכחות
- מפתח החכמות ומפתח השמות
- חיי הנפש
- סתרי תורה
- חיי העולה הבא וזאת ליהודה
- אמרי שפר
- גן נעול
- אוצר עדן גנוז