נגיד ומצוה

אודות הספר נגיד ומצוה

ליקוטי מנהגים והלכות שנהגו רבינו האריז"ל ותלמיד רבי חיים ויטאל מהמחבר הגאון המקובל רבי יעקב צמח. יוצא לאור על פי כתבי יד עם מאות הוספות חדשות, העריכה חדשה, בתוספת מקורות והערות מהרב נתנאל משה מנצור.

אודות מחבר הספר נגיד ומצוה

רבי יעקב נולד למשפחת אנוסים בליסבון שבפורטוגל. שנת הולדתו איננה ברורה, יש הגורסים כי נולד בשנת ה'ש"ל (1570), ולפי מקורות אחרים נולד בשנת ה'שמ"ד (1584). בפורטוגל חי כאנוס ועסק ברפואה, ובהיותו כבן שלושים עזב את פורטוגל ועבר לסלוניקי, ובה חזר בגלוי ליהדותו ולמד תורה. בשנת ה'שע"ח עלה לארץ ישראל וישב בצפת, שם עסק בלימוד תורת הנגלה ותורת הקבלה. משם פנה לדמשק והיה תלמידו של רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל. בעיר זו השלים בשנת ה'שצ"ח את כתיבת חיבורו "נגיד ומצווה", קיצור מכוונות האר"י.

מדמשק עלה לירושלים. בירושלים חבר לר' אברהם אמיגו ור' שמואל אבן צחן, ורבי יעקב חגיז שהגיע לירושלים מאיטליה. בירושלים לא נשא רבי יעקב שום משרה ציבורית, אלא ישב ולמד בישיבתו של רבי יצחק גאון. יחד עם חבריו שבירושלים לחם מלחמה נמרצת בשבתי צבי.

היה חתנו של רבי אברהם פליפ, כפי שעולה ממכתב הזמנה לרבי יששכר בר איילנבורג לכהן ברבנות צפת, שהוא היה בין החתומים עליו.

רבי יעקב עסק בהדפסת הכתבים מ'המהדורא בתרא' של רבי חיים ויטאל, שנקברו אחרי מותו של רבי חיים בהתאם לצוואתו, ועל ידי תעניות רבות נגלה רבי חיים בשאלת חלום אל רבי יעקב צמח ורבי אברהם אזולאי, והתיר להם להוציא את הכתבים ממקום גניזתם ולהפיצם.

הגרסה המקובלת הייתה שרבי יעקב נפטר בשנת ה'ת"ה (1645). אך רבי יעקב עמדין ומקורות נוספים מציינים כי רבי יעקב לחם בשבתי צבי בשנת ה'תכ"ה (1665). לאחרונה התגלה כתב ידו של בנו ר' אברהם ששם קץ לאי-הבהירות, מאחר שממנו עולה בבירור שר' יעקב נפטר בשנת ה'תכ"ז (1667).