הספר פרי עץ חיים עם הגהות הלשם שבו ואחלמה, הרב חיים ויטאל, הוצאת ישיבת החיים והשלום, כריכה קשה. פרי עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י המהווה המשך לספר עץ חיים. בספר פרי עץ חיים נפרסת משנתו של האר"י, אותה כתב הרב ויטאל מפיו.
אודות הספר פרי עץ החיים
רבי חיים ויטאל כתב את דרושיו של רבו האר"י לפי סדר שמיעתו אותם, במה שכינה "קונטרס הקיצור". ואחר כך היה נוהג לסדרם ולהרחיבם. הספר מורכב משלושה חלקים: חלק א'- עץ חיים, ובו הקדמות כלליות ושבעה היכלות. חלק ב'- פרי עץ חיים, הכולל את כוונות התפילות והמצוות, בו הקדמות והיכלות. חלק ג'- נוף עץ חיים, הכולל דרושים על הנשמות והגלגולים, ביאור מאמרי הזוהר, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ושונות.
פרי עץ חיים הוא חלקו השני. ספר של רבי חיים ויטאל אשר סודר על ידי רבי מאיר פאפירוש. הספר מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות, אך יש אומרים שנחשב לספר מוסמך פחות משאר ספרי האריז"ל.
הספר נבנה במתכונת דומה לספר שער הכוונות, והוא מסודר לפי מועדי השנה.
ספר הכולל את כוונות התפילות והמצוות, ובו הקדמות והיכלות. ההיכלות הם: היכל שחרית, מנחה, ערבית, שבת, ראש חודש, יום טוב, ראש השנה יום כיפורים וסוכות וכו'.
אודות מחבר הספר פרי עץ חיים
רבי חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
נולד בראש חודש חשוון הש"ג (1542) בצפת. אביו ר' יוסף קאלאבריס עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). הרב חיים ויטאל העיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של ר' חיים ויטאל לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.
ר' חיים ויטאל ערך והגיה במשך כ-21 שנים את ספרו הגדול עץ חיים המחולק לשמונה שערים. על ספר זה שמר חיים ויטאל כבבת עינו ולא נתן לאף אדם לשזוף עיניו בו, למעט מי שגילו מן השמים שראוי הוא ללמוד בו. ספר זה חולק לכמה חלקים כשהחלק השני נקרא פרי עץ חיים.
במשך השנים נאספו סיכומיו וכתביו של ר' חיים ויטאל מהגניזה הצפתית על ידי הרב אברהם אזולאי בעל החסד לאברהם והועברו לר' יעקב צמח, שערך אותם במסירות מופלאה ובדקדוק גדול והניב מהם מספר ספרים.
ב-1577 (שנת של"ח) עקר לירושלים לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים הוא התגורר כ-8 שנים. משם נדד לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.
על פי המסופר בספר החזיונות, ב-1586 (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך.
משנת שנ"ה היה ויטאל בדמשק בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. רבי חיים ויטאל נפטר בדמשק בשנת 1620 (שנת ה'ש"ף), ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי.