כדור פורח בסיני - שרה ליאון
“אוֹי, זֶה מַפְחִיד. אַתֶּם בְּטוּחִים שֶׁחַיָּבִים לְהִכָּנֵס לַפִּירָמִידָה???”
“שִׁימִי, אֵין מָה לְפַחֵד!” אָמַר הַטַּיָּס. “פִּירָמִידָה הִיא בְּסַךְ הַכֹּל אֲתַר עַתִּיקוֹת יָשָׁן שֶׁנִּבְזַז מִזְּמַן. אֲבָל תִּתְפַּלְּלוּ, הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּכֶם עוֹזְרוֹת”.
“בָּרוּךְ ה, מָצָאנוּ מַחֲסֶה טוֹב. נָעִים פֹּה בִּפְנִים, בּוֹאוּ נִכָּנֵס”.
“מָה זֶה? שָׁמַעְתִּי קוֹל עוֹנֶה אָמֵן מִתּוֹךְ הַפִּירָמִידָה?”
אֲתַר הַפִּירָמִידוֹת הַנָּטוּשׁ, בּוֹ מוֹצְאִים שִׁימִי, שְׁלוֹיְמִי וְר’ אַבְרוּם מַחֲסֶה, מִתְגַּלֶּה כְּמָקוֹם מְסֻכָּן, שֶׁמְּאַיֵּם עַל שְׁלוֹם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
הַאִם יַצְלִיחוּ שִׁימִי וּשְׁלוֹיְמִי לְהוֹצִיא אֶת מַפְתְּחוֹת הַפִּירָמִידָה, הַמְּשַׁקְשְׁקוֹת בַּחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר הַסַּלַפִי?
הַאִם יַצְלִיחַ דֵּיוִיד שְׁטַיִין לְגַלּוֹת לָעוֹלָם אֶת הַסּוֹד הַנּוֹרָא הַשָּׁמוּר בְּמַרְתְּפֵי הַפִּירָמִידָה?
וּמִי יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ רִאשׁוֹן לְבִנְיַן הַמּוּגְמָע הַמִּצְרִי וְלִזְכּוֹת בַּפְּרָס הַמֻּבְטָח שֶׁל עֲשָׂרָה מִילְיוֹן דּוֹלָר?
סִפּוּר מְרַתֵּק וְנוֹגֵעַ לַלֵּב. מְלֻוֶּה בִּמְסָרִים חִנּוּכִיִּים וּבַהֲוַי יְהוּדִי מְיֻחָד.
‘כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בְּסִינַי’ הִתְפַּרְסֵם כְּסִפּוּר בְּהֶמְשֵׁכִים בַּשָּׁבוּעוֹן הַנִּפְלָא ‘מַרְוֶה לַצָּמָא’. וְנִקְרָא בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה.
לַסֵּפֶר מְצֹרָף מִשְׂחָק מְרַתֵּק. מְשַׂחֲקִים וְקוֹרְאִים וְיוֹצְרִים חֶדְוַת מִשְׂחָק בֵּין כֻּלָּם!