בן חורין שבי אמונה וחירות בכלא הרוסי
יוסף מנדלביץ'
"אני אומר על עצמי שאני 'יהודי של פסח', בגלל שכל החיים שלי קשורים ל'יציאת מצרים' החדשה, מברית המועצות. אני קורא לעצמי 'יהודי של חנוכה', בגלל שבפעם הראשונה שהדלקתי נרות חנוכה הייתי בגיל בר מצוה. הנרות הללו ספרו לי שצריך להילחם נגד ההתבוללות. אני מכנה את עצמי 'יהודי של פורים', בגלל שיצאתי מגולג לגאולה, לארץ-ישראל, בחג הפורים. ואני קורא לעצמי 'יהודי של השואה'. התחברתי לעם ישראל בעבודות משותפות של הנוער היהודי במקום הטבח הנוראי של יהודים בריגה בימי השואה. על קבריהם של קורבנות השואה אמרו קדיש קרוביהם ששרדו.
בפעם הראשונה שמעתי את הקדיש על קברה של אמי חיה- ינטע בת נחמיה יוסף ע"ה. המשטר הסובייטי האכזרי רצח אותה. היא עזבה אותנו, כשהייתי בן עשר. ילד נחנק מדמעות, עומד בבית קברות יהודי על יד קברה של אמו ושומע את מילות הקדיש. צלילים אלה חדרו עמוק-עמוק לנשמתי. הניגון והצליל של תפילה מיוחדת זו הכילו בתוכם את יגון האבידה. הצלילים עלו למעלה, לעולמות הלא-ידועים, העליונים. הייתי מוקסם מהקדיש, הוא היה נשמע כמו שיר יגון של כלל ישראל על אלפיים שנות גלות. אז נדרתי לעצמי: שכשאגדל אלמד ואדע להגיד את הקדיש. כך נהייתי 'יהודי של קדיש'."
יוסף מנדלביץ' הוא מן הבולטים שבלוחמי החירות היהודיים של הדור האחרון. בחירוף נפש עמד על עקרונותיו ולחם למענם.
בכנות ובמבט משתאה על מסלול החיים שעבר מתאר מנדלביץ' את דרכו לחרות, בה ראה נסים, מהם גלויים, מהם נסתרים. הוא מעיד על עצמו כי גילה שכל מועד וחג הם בבחינת גרעין הזמן, בו מתגלה השגחה עליונה ביתר שאת.
יוסף מנדלביץ'. נולד בלטביה בשנת תש"ז (1947), כשהיה נער צעיר הצטרף לקבוצת מחתרת יהודית שפעלה לתחיית עם-ישראל ברוסיה הסובייטית. בשנת תש"ל (1970) נאסר לתקופה של 11 שנים עד לגירושו מהכלא הסובייטי בשנת תשמ"א (1981) היישר לישראל. לאחר עלייתו למד בישיבת מרכז הרב והוסמך לרבנות. בעל דוקטור לשם כבוד בהיסטוריה של עם-ישראל. נשוי ואב לשבעה. גר בירושלים בה הוא מלמד במחלקה לדוברי רוסית של 'מכון מאיר', ופעיל במאבק למען ארץ-ישראל, עם-ישראל ועל תורת ישראל.
בן חורין שבי אמונה וחירות בכלא הרוסי
יוסף מנדלביץ'