חכמים - 5 כרכים - בנימין לאו
חכמים - כרך א'
עולמם של חכמים נפתח בשעה שנסתתמו שערי נבואה בישראל. אתגרים רבים עומדים לפניהם מבית ומחוץ: הקמת המדינה החשמונאית והפוררות שהתהליכים חברתיים ובילו לחורבן הבית. חכמים ידעו שעליהם לבנות שתתית רוחנית איתנה, כדי לשמר את המסורת היהודית לדורות. המעמסה ההיסטורית שהייתה על כתפיהם באה לידי ביטוי בפיתוחו ובביססו של עולם ההלכה, כמו גם יצירה מוסרית ענפה. קולם המוסרי, שהתנסח במסכת אבות, הדהד כקולם של הנביאים שאבד, והוא נשמע צלול עד היום. כרך זה של הספר "חכמים" הוא ראשון בסדר, והוא מלווה את יצירתם של חכמים, החל מפועלם של אנשי הכנסת הגדולה ועד לחורבן הבית. מאזין לקולות הבוקעים מבתי המדרש בתקופת הבית השני וחושף את העולם הרוחני והדתי שעומד מאחוריהם. " חכמים " נצמד הספר בשיעור האפשר הן לארועים ההיסטוריים והן למסכת אבות, במידת האפשר הן לארועים ההיסטוריים והן למסכת אבות,
חכמים - כרך ב'
חורבן בית המקדש השני חִייב שינוי כיוון. כשלון המרד הגדול והיעדרו של בית מקדש הכתיבו תנאים חדשים להתפתחות היהדות. רבן יוחנן בן זכאי הוביל את המנהיגות ליבנה והחל במפעל אדיר של שיקום היהדות דרך היצירה של בית המדרש. מעתה, יבנה תהפוך לסמל של מתינות, השלמה עם הגורל וויתור על חירות מדינית.אולם רוח יבנה לא שרדה לאורך זמן. מעל חמישים שנה היתה הרוח הלאומית גנוזה, אך הציפייה המשיחית המשיכה להתקיים במעמקי התודעה. האנרגיות המשיחיות חיכו לשעת כושר שלא בוששה לבוא. בניצוחו של רבי עקיבא, מענקי התקופה, נסחף העם למרד ברומאים וראה בבר כוכבא משיח. האם כל חכמי ישראל חשבו כך? על פי הספר שלפנינו, כנראה שלא.ספר זה מקיף את התקופה שלאחר חורבן בית המקדש ועד אחרי מרד בר כוכבא. בחלקו הראשון הספר סוקר את בית המדרש של יבנה ואת הדרכים שבהם ביססו חכמי המשנה את חיי הדת ללא מקדש. חלקו השני של הספר מוקדש למרד בר כוכבא ולשאלה המטרידה כיצד תמך רבי עקיבא במרד ומה חשבו שאר חכמי ישראל על כך.
חכמים - כרך ג'
כרך שלישי של חכמים נפתח עם המעבר של היהודים מיהודה לגליל לאחר מרד בר כוכבא וגזירות אדריאנוס. הדור שחווה את החורבן של הישוב היהודי ביהודה ואת שפיכות הדם ההמונית של גזירות השמד אסף את עצמו והתחיל לבנות את חייו מחדש. הספר עוקב אחרי עיצוב החברה היהודית דרך עינם ומשנתם של חכמי דור אושא עד לחתימת המשנה בימי רבי יהודה הנשיא. הסערה הגדולה שאפיינה את חיי הדור הקודם הוחלפה בשקט מדיני שכולל השלמה של היהודים על השלטון הרומי והשלמת הרומאים עם האוטונומיה היהודית. המפגש עם חכמי התקופה מגלה לנו זרמים פנימיים שיונקים ממקורות שונים. מתברר שהזרם שינק את תורת רבי עקיבא מושך לכיוון של חיי תורה עיונית מקסימליסטית לעומת הזרם שינק מבית מדרשו של רבי ישמעאל שמושך לכיוון שילוב בין תורה ודרך ארץ.
גם בהקשר הפוליטי אנו חווים את המאבק, מבית ומבחוץ, לייצוב ההנהגה של בית הנשיא. היחסים בין השלטון המדיני (=בית הנשיא) ועולמם של חכמים היה טעון. גם היהדות הבבלית מתחילה להשמיע קולות של עצמאות. הנשיא היה צריך לנווט את החברה ולהתקבל על הכל. רק רבי יהודה הנשיא הצליח לשים על ראשו את כתר התורה והגדולה בבת אחת. בשיא ימיו נשמעים מכיוונו הרהורים על אפשרות מיצובו כמלך שיושב על כסא דוד. סביבתו הקרובה הצליחה לקרר אותו ולהחזירו לדגם הביניים שנותן לו כבוד מלכים אך לא מעצים אותו לדרגת משיח.
חכמים - כרך ד'
במאה השלישית התרחש אירוע ספרותי מכונן בישראל – המשנה הפכה לספר היסוד של ההלכה היהודית. הייתה זו מהפכה של ממש, וח"נ ביאליק היטיב לתאר את הקדחתנות שנלוותה לה: "בית מדרשם של רבי יהודה הנשיא ותלמידיו הולך וסוער; הידיים מלאות עבודה: מכנסים הלכות, מבררים שמועות, גובים 'עדויות', מסדרים, מגיהים, רושמים, מעלים על ספר את התורה שבעל פה! יודעים הם ש'מהפכה' הם עושים במסורת ישראל" (כל כתבי ח"נ ביאליק, "הלכה ואגדה", ירושלים–תל אביב תשמ"ג, עמ' 246 ). הספר שלפניכם משרטט את מהלכו של האירוע המרשים הזה בתולדות עמנו.
הכרך השלישי של סדרת חכמים הסתיים במותו של רבי יהודה הנשיא (שנות העשרים של המאה השלישית), הכרך הרביעי פותח בנקודה זו ונחתם במותו של רבי יוחנן (שנת 279 ). בשנים אלה שררה אנרכיה באימפריה הרומית, והסאסאנים ערכו מהפכה שלטונית בבבל. ובתוך הבית פנימה, בעולמם של חכמים, התרחשה לה המהפכה ההלכתית שהובילה מפלורליזם לנורמטיביות; מעולם שקובצי משניות רבים ומנוגדים משמשים בו בערבוביה בבתי אב שונים, לעולם שבו שורר טקסט מכונן ומחייב שעל פיו נגזרו וייגזרו כל המעשים לדורות. כרך זה מציע מפגש מרתק עם החכמים המרכזיים שליוו את התמורות הללו, הן בארץ ישראל הן בבבל – אלה שהתנהלו בהתאם לרוח הזמן ואלה שביקשו לעמוד מנגד ולשמר ללא פשרות את מסורתם העתיקה.
חכמים - כרך ה
דור המייסדים של תקופת התלמוד הסתלק מן העולם והגיעה שעתם של תלמידיהם לשאת בעול ההנהגה. לקראת סוף המאה השלישית לספירה הולכת ומתפתחת התופעה שעתידה להיות הסמל של עולם הלימוד היהודי. נולד מוסד "הישיבה".
הכרך החמישי של סדרת "חכמים" מתחקה אחר מפנה זה בעולמם של חכמים. עולם הישיבות הסיט את המוקד מלימוד בצלו של חכם גדול אל לימוד במוסד קבוע שהעומדים בראשו מתחלפים אך הוא נשאר על מקומו. מכאן ואילך לא חכם זה או אחר נמצאים במרכז אלא הישיבה, כלומר השיטה והאופי, כפי שאלה עוצבו על ידי ראשיה הראשונים. כך למשל ישיבת סורא מתבדלת מישיבת פומבדיתא בשיטת הלימוד, אך שתיהן שונות מאוד מדרכו של רב נחמן במחוזא, הספוגה בתרבות קוסמופוליטית. אל מול הישיבות הצומחות בבבל מתמודדת ישיבת טבריה בארץ ישראל על המשך ההגמוניה, כשלנגד עיניה צומחת לפלא הנצרות ההולכת ומתעצמת.
בתקופה שבה אין בידול והפרדה בין הישיבה לבית הדין חושפים הטקסטים התלמודיים תמונה עשירה של חיי היהודים ושל מערכות החשיבה המשפטית והערכית שניווטו אותם, מערכות שמוסיפות להיות משמעותיות עד ימינו אלה.
הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב בקהילת הרמב"ן בירושלים ומוביל את מיזם 929 לקריאה ישראלית יומית בתנ"ך. בספריו ובשיעוריו מנגיש הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי כלל. ספריו על התנ"ך וסדרת "חכמים" שלו זכו לפופולריות רבה והיו לרבי-מכר.