טירת כסף - י. דרור
היא מחזיקה את החיפוש הכי גדול והכי כנה, משאירה חוץ את כל הפחדים
ואת ההבהלה שצובעת אותה עד כאב ואומרת בטון הכי קליל שהיא מצליחה
להפיק מגרונה:
“אז מה, גילית אתה בן אדם ולא מלאך וזה הפתיע אותך?”
יהודה הרים עיניים מופתעות. החיוורון שכיסה את פניו נעלם בבת אחת.
הלב שלו הוצף ברגש חם של הערכה. אלה בדיוק היו העובדים שלי נזקק.
ברור היה לו המאמץ הרב שהושקע בהפקה שלהן איך יכול להפעיל את כל זה
מה שהשתולל בתוכו ולחשוב עליה, כמוה.
התקדם בפסיעות מאוששות אל תוך מטבח ושאל, עם רמז של חיוך
בקצוות השפתיים:
“ואת, שגילית שאני רק בן אדם, נבהלת?”
************************
היא רוצה עוד משהו.
אני רוצה לקנות חצילים בזול. לגלות שהם עולים רק שניים תשעים לקילו,
למילה את השקיקה ואולי לקחת שקית נוספת להפוך אותה לבית שלי
משובח וזול, לתקופה של חודש או יותר. לחכות לסוף עונה והכננות את
הסוודר שעלה שמונים שקלים- בארבעים ולשמוח עם זה, שמחה פשוטה
חיוכים קטנים שמנקדים את היום הזה דברים של סיפוק.
יכול להיות שהסיפור הזה נגמר?
*******************
לפעמים העולם מתהפך הכי הפוך שאפשר. כמה הדשא הוא הרבה יותר
נוצץ מירוק, אבל דווקא בגלל זה הוא דוקר ומציק.
יהודה ורותי גורדון מוצאים את החדרים בימים שבהם בתוך טירה של כסף ויוצאים אחרים עשו דברים שלא היו מעולם. את המפתח לטירה כי מוכרים לתת גם לכם להכנס ולצאת מיליונרים.
במובן הכי פשוט של המילה.
הטירה הזאת יכולה להיות שלך.