חוק לישראל - המחולק נו' חלקים כיס
סדר הלימוד בחוק לישראל
חוק לישראל הוא סדר לימוד המחולק לפי חמשת חומשי התורה, שנערך על פי סדר הלימוד של האר"י כמתואר בספר פרי עץ חיים וכולל קריאת פסוקי תורה נביאים וכתובים, לימוד פרק משנה, קטע גמרא וקטע מספר קבלה.
פסוקי התורה בחוק לישראל נקראים מתוך פרשת השבוע, פסוקי הנביאים נקראים על פי רוב מתוך הפטרת הפרשה ופסוקי הכתובים נקראים מתוך ספר משלי מתחילתו ועד סופו (מלבד חמשה הפסוקים האחרונים) ואחר כך מחמשת חלקי ספר תהלים. (מספר הפסוקים נקבע על פי היום בשבוע: ששה בימי ראשון ורביעי, ארבעה ביום שני וחמשה בימי שלישי וחמישי. פרקי המשנה בחוק לישראל נקבעים על פי היום בשבוע ביום ראשון פרק מסדר זרעים, ביום שני מסדר מועד וכן הלאה. קטע הגמרא הוא על פי רוב מתוך הפרק בתלמוד הבבלי המקביל לפרק המשנה, (בימי ראשון ושישי נבחרים קטעים מתוך המסכתות ברכות ונידה). קטע הקבלה הוא על פי רוב מתוך ספר הזוהר.
סדר הפסוקים והפרקים כפי שנהוג היום ברוב מהדורות חוק לישראל הודפס לראשונה על ידי רבי יצחק בן ברוך שחילק את ששת סדרי המשנה לששת ימות החול, והתאים את הסדר ללימוד מהיר ומסודר. לסדר זה הוסיף החיד"א קטעי הלכה ומוסר וקראם על שמו "יוסף לחק".
מקור תקנת לימוד חוק לישראל
את תקנת הקריאה היומית "חוק לישראל" יסד האריז"ל כפי שסיפר תלמידו רבי חיים ויטאל: האר"י היה נוהג לקרוא בסדר הזה בכל יום בחזרתו מבית הכנסת לאחר אכילתו, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. ולכן נהוג ללמוד בסדר חק לישראל אחר תפילת שחרית עוד בלבוש הטלית ותפילין. גם כיום ישנם תלמידי חכמים הנוהגים לפתוח בו את יום הלימודים לאחר תפילת שחרית, בעוד לבעלי הבתים היה זה הלימוד העיקרי באותו יום. אצל יהודי חבאן התימנים, לא למדו גמרא או משנה כלל, אלא רק את ה"חוק לישראל". רוב הנוהגים ללמוד כיום בסדר חק לישראל הם אנשים עובדים, אשר לא משקיעים את מירב זמנם בלימוד תורה, אלא קובעים עיתים לתורה. בעזרת לימוד בחק לישראל ניתן ללמוד קטעים מכל חלקי התורה המרכזיים תוך השקעת זמן קצר יחסית.