ירושלים בתנ"ך 669
שלמה צזנה ויצחק לוי
הסיפור של ירושלים מה יש בה בירושלים, שמוביל לעוצמה האין-סופית של הרגשות שקיימים כלפיה? רגשות שממשיכים להתקיים דור אחרי דור, שנה אחרי שנה, כבר 000,3 שנה? ממה נולדו הרגשות העזים הללו בעם היהודי? וכיצד הפכו כה עזים כך שהתפשטו גם אל בני דתות אחרים? כיצד הפכה עיר קטנה ושולית, על ספר-המדבר, בלי משאבים מיוחדים או מיקום יוצא דופן, לעיר בעלת מעמד כלל-עולמי ועל-דורי? ירושלים - העיר בה בחר ה'. כתובת אשר הפכה למקום המפגש האותנטי ביותר של האדם עם הכוח העליון והכל יכול שמנהל את העולם. במטרה לפענח כיצד הפכה ירושלים לבעלת מעמד נדיר בתולדות העמים, יצאנו יחד - שלמה צזנה, עיתונאי וותיק ומחבר ספרים על ירושלים, והרב יצחק לוי, מומחה לירושלים ומחנך מישיבת "הר עציון" – לחקור את סיפורה של ירושלים בתנ"ך. בדקנו את הקו המחבר בין כל ההופעות של המילה ירושלים בתנ"ך. פסוק אחרי פסוק, פרק אחרי פרק, ספר אחרי ספר, נרקמת ההבנה לעוצמתה של ירושלים לאורך הדורות. שמה של ירושלים מופיע בתנ"ך 669 פעמים, במהלך 238 פרקים. 660 פעמים בכתיב חסר: ירושלם )ללא י'(. 4 פעמים בכתיב מלא: ירושלים )עם י'( - ברמיהו כו יח, במגילת אסתר ב ו, בדברי הימים א ג ה, ובדברי הימים ב כה א. 5 פעמים מופיע שמה של העיר בהטיה. 4 פעמים בכתיב חסר: ירושלמה - במלכים א י ב, במלכים ב ט כח, בישעיהו לו ב, ביחזקאל ח ג, ופעם אחת בכתיב מלא: בדברי הימים ב לב ט שם ההטיה מופיעה עם י': ירושלימה. חקר הופעותיה של ירושלים בתנ"ך מלמד שירושלים והעם היהודי מחוברים משחר הימים, ושירושלים "רשומה על שמו" של העם היהודי בטאבו הקדום בעולם. מעבר לקיומם של שני בתי מקדש בהר המוריה בירושלים, שעמדו בתפארתם במשך כאלף שנה והיו סמל של עצמאות וגאווה - התנ"ך מספק הוכחה ניצחת לכך שירושלים הובטחה לישראל על ידי ה', וכי מלכותה התבססה בעיר בדרכים רבות, בכיבושה בכוח וברכישתה בכסף, במגורים בה, בקיום חיים ממושכים לאורך שנים ארוכות ובקיום פולחן מרכזי בה. הגירוש ממנה, מימוש החזרה אליה, שוב ושוב, ומוטיב העקשנות לשוב הביתה, מחזק בפועל את מעמד השייכות שרכשה עם השנים. "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון, ירושלים" – נכתב בהמנון הלאומי. המנונה של מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, עם שחזר לירושלים אחרי אלפיים שנות גלות וחידש בה שלטון עצמאי. אולם מאז שקמה התנועה הציונית, שקבעה פתיחה 4 5 לעצמה יעד של הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ובירתה ירושלים, אנו עדים לקונפליקט מתמשך במציאות הישראלית. ההצדקה לשיבתנו לארץ ולעיר, נטועה עמוק בספר הספרים. נכון, הייתה עיר בשם ירושלים עוד לפני שעם ישראל כבש אותה, אבל ירושלים הפכה למה שהיא – עיר עם נוכחות אלוהית – רק בזכות העם היהודי. ובמכלול התשובות הקיימות, ישנה תשובה נוספת, פשטנית יותר: לירושלים יש סיפור. זהו סיפור מנצח: סיפורה של העיר שה' הבטיח כי לא יסיר ממנה את עיניו ואת לבו. סיפורה של ירושלים אינו חד פעמי או חד ממידי. הוא סיפור שנבנה, מתפתח ושזור בספר התנ"ך לכל אורכו. הסיפור קשור לעלילה, לדמויות, למקום ההתרחשות של האירועים. אך מעבר לכך: ירושלים הופכת ומתפתחת למקום שכל השומע את סיפורה נקשר אליה, מתוך ההבנה שקיומה הוא המקום הטבעי שמאפשר את הקרבה בין אלוהים לאדם. עיר שגרמה לאנשים לאהוב אותה, לקדש אותה, להילחם עבורה ולמות בעבורה. עיר שהסילוק ממנה נחשב חורבן ועונש והרצון לחזור אליה ייצר כמיהה ותקווה. עיר שהיא יעד, סמל ותקווה. מקום שלאורך אלפי שנים שימש עבור עם שלם וייחודי כתובת ולבסוף הפך לזהות. סיפורה של ירושלים הוא סיפורו של קונפליקט. סיפור שבעיקרו האדם מנסה לגעת בשלמות. החיפוש אחרי גן עדן עלי אדמות מתנהל בעיר שהיא מקום של צדק ושל יושר, שבו האדם יכול לבחור ולהתנהל בה על פי הכללים ולהרוויח מכל טוב, או להפר את הכללים ולהפסיד הכול. שלמה צזנה
ירושלים בתנ"ך 669 שלמה צזנה ויצחק לוי
ירושלים בתנ"ך 669 שלמה צזנה ויצחק לוי