סט מקרא ומסורה - 4 כרכים בתחום טעמי המקרא. בכרכים מוגשים טעמי המקרא בלבוש חדש ומאיר עיניים המסיר כל קושי בפני הקורא להבנת תפקיד הטעמים.
אודות מקרא ומסורה
כתבי המקרא שהגיעו לידינו עד המאה השמינית היו עשויים מגילות וכתובים כתיבה עיצורית בלבד, כתיבת סופרים, ללא סימני ניקוד וללא סימני טעמים. במאה השמינית החלו להופיע כתבי המקרא במבנה של ספרים בעלי דפים ובהם מותקנים סימני ניקוד וסימני טעמים. שתי מערכות אלו של ניקוד וטעמים השלימו את הכתב העיצורי לכדי כתב שאפשר לקוראו ללא היסוס וללא טעויות.
נחיצותם של סימני הניקוד לקריאה מדויקת ברורה לכל, אבל מעטים מאוד יכולים לענות על השאלה מהו תפקידם של סימני הטעמים. הדעה הרווחת היא שאלה הם תווי נגינה ותו לא. מתקופת משה בן עמרם ועד תקופת אנשי כנסת הגדולה הייתה מערכת זו ידועה ומוכרת היטב. וְלראָיָה, יכולתם של אנשי כנסת הגדולה לכתוב ספרים שכתיבתם כתיבה מקראית על כל המשתמע מכך. מתקופת אנשי כנסת הגדולה ועד סמוך לימינו, קרוב לשלושת אלפי שנים, הייתה מערכת הטעמים מונחת בקרן זווית.
תכלית עיסוקנו בחיבורים שלפנינו היא לעמוד על תפקידם התחבירי, הפיסוקי והפרשני של הטעמים.
תיאור תמציתי של כרכי מקרא ומסורה
כרך א: 'כללי דקדוק ההטעמה בכתבי המקרא' (946 עמ'). כרך זה עוסק בתפקידם התחבירי של הטעמים, וכיצד הטעמים מחלקים את הפסוק לתחומיו התחביריים הראשיים והמשניים עד ארבע דרגות של חצייה. לחלוקה זו יש משמעות תחבירית ופרשנית קדומה ביותר, המגיעה עד תקופת משה. חיבור זה והכרכים ב', ג' וד' הנלווים אליו מטרתם להנגיש לקהל את ממצאי החוקרים, כך שכל אחד יוכל לעמוד מיד וללא כל מאמץ על חלוקתו של כל פסוק ולחוות את החוויה של ישיבה באותם בתי הוראה של משה וסיעתו.
לשם כך חידשנו והכנסנו בכל כתבי המקרא סימונים ואינדקסים שיאפשרו לקורא לעמוד על חלוקת הפסוק לתחומים מוגדרים של הטעמים המפסיקים. בכרכים ב, ג וד מיושמים הכללים כפי שהם מתוארים בכרך א וכן מיושם בתוכם סימון התחומים.
כרך ב: 'חמישה חומשי תורה' (עם סימון תחומים) (400 עמ')
כרך ג: 'ההפטרות לכל מועדי ישראל וחמשת המגילות' (עם סימון תחומים) (200 עמ')
כרך ד: 'תהילים' (עם סימון תחומים) (120 עמ')
עמוד פנימי מתוך מקרא ומסורה
