הסדרה תלמוד ירושלמי - מאורי אור קטן - ח' כרכים, הוצאה חדשה, צורת הדף לפי דפוס וילנא, באותיות מאירות עיניים.
גדול - 25.3*17.6 ס"מ .
אודות התלמוד הירושלמי
התלמוד הירושלמי נקרא גם בשם - תלמוד ארץ ישראל, תל מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי. הוא חיבור המפרש את המשנה, עם תוספות והרחבות. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במקומות בתוספתא בהרחבה ההרחבה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל, ומבבל על המשנה, וכן על תחומים אחרים.
הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס חיבורו לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה ע"פ חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים.
תלמוד ירושלמי כתוב ארמית גלילית. שפה זו מתועדת גם בתרגומי התנ"ך שמוצאם מארץ ישראל. לפני התלמוד הירושלמי הייתה המשנה בנוסח שונה מעט מזה שהיה לפני עורכי התלמוד הבבלי. יש הסבורים כי היו קיימות שתי מהדורות משנה, האחת בארץ ישראל והשנייה בבבל.
שאלות רבות בתלמוד הירושלמי מקבילות זו לזו, באופן כמעט מדויק. בולט ניכר שיבוש המעיד על מקור כתוב, כמו דילוג שורה. רוב חלקי התלמוד נערכו בטבריה שהייתה מקום התורה הגדול ביותר באותה תקופה. ככול הנראה זמן עריכת התלמוד הירושלמי במאה ה-3 וה-4. יש הטוענים שחלקים מסדר נזיקין, לא נערכו באותו המקום, אלא בישיבות גדולות נוספות בארץ. זמן חתימת התלמוד אינו ידוע, אז בעקבות אירועים היסטוריים ואחרוני האמוראים של אותו דור (רבי מנא ורבי יוסי בירבי בון), יש הנוטים לקבוע את הזמן חתימתו לאמצע המאה ה-4.