הספר איש וביתו - הליכות והלכות הבית היהודי מאת ר' אליהו כי טוב, משלב דברי הגות והלכה, דרוש והדרכה על תורת הבית היהודי. הספר מצא את מקומו ברבבות בתי ישראל, בארץ ובגולה. הרבה קרובים הוסיפו דעת ממנו, הרבה רחוקים התקרבו על ידו, ורבים השיב מעוון. הספר יצא לאור מחדש בשנת תשנ"א, לאחר שעברו עליו שוב רבנים ידועי שם, ביניהם הרב הראשי מרדכי אליהו ז"ל והרב משה מרדכי פרבשטין שליט"א.
תוכן הספר איש וביתו
משיצא שמו של ר' אליהו כי טוב ז"ל כסופר, פנו אליו אנשי המועצה הדתית בירושלים בבקשה שיכתוב עבורם ספר על הלכות והליכות הבית היהודי, כדי לתתו בידי הזוגות הנישאים.
משהושלם הספר איש וביתו ועבר ביקורתם של ועדות רבנים ומומחים וכולם שיבחוהו – דרשו המזמינים מן המחבר שיוסיף לספר חומר אשר לא היה לרוחו. גדול היה הניסיון, שכן העבודה הממושכת בהכנת הספר, למעלה משנה, הייתה עבורו מאמץ קשה בשל בעיות קיום ופרנסה, על אחת כמה וכמה שלא היו בידיו האמצעיים להוצאת הספר לאור. אף על פי כן החליט המחבר שלא להוציא מתחת ידו דבר שבעיניו אינו מתוקן. במאמצים גדולים ותוך קשיים רבים הוציא בעצמו את הספר 'איש וביתו' בקיץ תשי"ז, וסוף שספר זה הוא שסלל את דרכו של ר' אליהו כי טוב והקנה לו את פרסומו כסופר.
בשנת תשכ"ג יצא הספר לאור באנגלית, בתרגומו של הרב נחמן בולמן ז"ל. ומאז ועד היום תורגם גם לכמה וכמה שפות.
אודות מחבר ספר איש וביתו
ר' אברהם אליהו כי טוב (מוקוטובסקי) ז"ל, נולד בוורשא בשנת תרע"ב. שנות ילדותו ונעוריו עברו עליו בעיירה אופולה, שם למד ב'חדר' ובבית המדרש שבעיירה. עיקר חינוכו קיבל מאביו ר' מיכאל ז"ל, שהיה מוותיקי החסידים והשפיע רבות על עיצוב אישיותו.
בהיותו כבן שבע עשרה עבר לוורשא. שם עסק לסירוגין במלאכת כפיים מפרכת, בלימוד עצמאי בבית המדרש ובפעילות ציבורית ב'אגודת ישראל', פעילות חינוכית בעיקרה, שבמסגרתה גם היה מרצה לפני חבריו וחניכיו שיעורים קבועים בתלמוד, בתנ"ך ובספרי מחשבה. באותה תקופה עסק גם בהתנדבות בהוראה ובחינוך במוסדות חילוניים לילדים עזובים – עד לעלייתו לארץ בראשית שנת תרצ"ו.
לאחר עלייתו ארצה עבד כפועל בניין, ואולם משלא היה יכול להשלים עם מצבו הנחות של הפועל החרדי, שהיה באותה תקופה מקופח מכל צד, קמו הוא וחבריו והקימו את 'פאג"י', תנועת פועלים חרדית שמלבד דאגתה לעבודה סדירה לחבריה, אף הקימה במשך הזמן מפעלים קואופרטיביים משלה בתעשייה ובבניין. בפעילותו זו עסק בהתנדבות בצד עבודתו כפועל.
בשנת תש"א הקים בית ספר חרדי לבנים וניהל אותו במשך כשמונה שנים. במקביל הרבה לעסוק בצרכי ציבור, ערך את עיתונה של 'פאג"י' – 'הקול', בו פרסם מאות מאמרים בנושאים רבים ומגוונים תחת כינויים שונים. במאמרים אלה אפשר לראות את ניצני ספריו שפרסם לאחר מכן.
לאחר שנתאכזב מהעסקנות הציבורית, החליט בשנת תשי"ד לפרוש מכל פעילות פוליטית. ללא אמצעים יסד הוצאת ספרים קטנה בשם: 'א' מכון להוצאת ספרים (כיום 'יד אליהו כי טוב'), שדרכה פרסם את ספריו אשר כתב ובכללם הספר שלפניכם - איש וביתו.
מאז ועד סוף ימיו, במשך כעשרים שנה, היה עיקר עיסוקו בכתיבה ובעריכה. באותן שנים עסק לפרקים בנושאי חינוך, בהדרכת מורים, בהרצאות ובמאמרים שפרסם, בעיקר בארצות הברית.
רב אנפין היה רבי אברהם אליהו כי טוב ז"ל. ברוחב דעת ובעומק מחשבה למד תורה ולימדה, בטהרת הלב והנפש עבד את בוראו, בחכמה ובאהבה היו עסקיו עם הבריות, בגמילות חסדים שבממון, במעשה ובדברים.
מבין ספריו הנוספים של מחבר ספר איש וביתו
- ספר הפרשיות
- ספר התודעה
- ועוד...
[תיאור הספר והסופר נערך מתוך מאתר ההוצאה: יד אליהו כי טוב]