גדולי האומה - רועה ישראל 2 - הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נעם ושירה ונגרובר
הָרִאשׁוֹן בַּמַּעֲלָה הוּא הַסֵּפֶר הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים הַמַּצְלִיחָה "גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל" – דְּמֻיּוֹת הַמּוֹפֵת שֶׁהֵאִירוּ אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים.
הַסֵּפֶר מְתָאֵר אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הָרַב יַעֲקֹב מֵאִיר, שֶׁהִתְפַּרְסֵם לֹא רַק כְּתַלְמִיד חָכָם וּפוֹסֵק, אֶלָּא גַּם כְּמַנְהִיג וְאִישׁ מַעֲשֶׂה בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת. כְּשֶׁהוּקְמָה הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִבְחַר לְתַפְקִיד הָרַב הָרָאשִׁי הַסְּפָרַדִּי, לְצִדּוֹ שֶׁל הָרַב אַבְרָהָם יִצְחָק הַכֹּהֵן קוּק. בְּכָל מִשְׂרָה צִבּוּרִית שֶׁנָּשָׂא, תָּמִיד עָמַל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וּבְלֹא לֵאוּת לְהֵיטִיב עִם צֹאן מַרְעִיתוֹ.
מָה נֶאֱלַץ הָרַב מֵאִיר לְהַשְׁלִיךְ לַיָּם? מַדּוּעַ נִקְרְאוּ תִּינוֹקוֹת רַבִּים שֶׁנּוֹלְדוּ בְּבּוּכָרָה בַּשֵּׁם יַעֲקֹב? לָמָּה הִתְנוֹעֲעוּ הָאַרְגָּזִים שֶׁהָיוּ מוּטָלִים בִּקְצֵה הָרְחוֹב? כֵּיצַד הִצִּיל הָרַב מֵאִיר אֶת עוֹלֵי פָּרָס מִגֵּרוּשׁ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם הַמּוֹשֵׁל הַטּוּרְקִי? מַדּוּעַ עָקְרוּ הָרַב וִידִידָיו דֶּלֶת גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל בַּרְזֶל כָּבֵד? כֵּיצַד הִגִּיעוּ מַיִם לִירוּשָׁלַיִם בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל שְׁנַת בַּצֹּרֶת? מַדּוּעַ נִסְגְּרוּ הָעֲסָקִים וְהֻשְׁבְּתוּ הַלִּמּוּדִים בְּסָלוֹנִיקִי? לָמָּה סֵרֵב הָרַב מֵאִיר לְהִפָּגֵשׁ עִם מֶלֶךְ יָוָן? אֵיזֶה נֵס גָּדוֹל אֵרַע לַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים בַּצָּבָא הַיְּוָנִי? וְכֵיצַד הִשְׁפִּיעַ הָרַב מֵאִיר עַל נַעַר חֵרֵשׁ, עַל מֶלֶךְ יָוָן, וְעַל יְהוּדִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתוֹ בְּשַׁבָּת?
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפּוּרִים, מְעֻבָּדִים הֵיטֵב וּמְאֻיָּרִים בְּחֵן, יַפְגִּישׁוּ אֶתְכֶם עִם דְּמוּת מֻפְלָאָה וּמְרַתֶּקֶת שֶׁתָּאִיר אֶת עוֹלַמְכֶם וְאֶת עוֹלָמָם שֶׁל יַלְדֵיכֶם לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.